עדיף להיות חכם ולא צודק
אף פעם אל תוותרו על חלום בגלל שייקח זמן להגשים אותו. הזמן בכל מקרה יעבור
התיאבון בא עם האוכל", כלומר - צריך להתחיל לעשות משהו ואז לומדים להנות ממנו
מתוך:
המסע שלי – מאירה פוגץ'
בישראל התמקמנו בבאר שבע, במרכז קליטה. שם למדנו עברית, למדנו לכתוב ולקרוא ואחרי 5 חודשים יצאנו לדרך - לעבוד בבתי חולים במדינת ישראל. עלייתנו לארץ ישראל הייתה מבורכת
Take the best, ignore the rest
המלחמה חלפה, לשמחתנו, ללא כל שימוש בחפירות וכמעט ללא הרגשה שמתחוללת מלחמה בארץ, מלבד החדשות ברדיו
יש לי דלקת בגרביים" - מה שסבא של אימא שלי נהג להגיד כשלא התחשק לו לרקוד
ניסינו להתרגל לחיים בארץ ישראל, שהיו מאוד קשים
על מנת לקבל את החבילה, נסעה אמי לתל אביב באוטובוס. בדרך קרה פנצ'ר בגלגל האוטובוס ליד מושב בצרה, אבי בא לעזור לנהג, וכאן היה המפגש ביניהם
מתוך:
משפחת לינד עולה לישראל
השירות הצבאי מילא נקודות מכוננות בחיי: שם הכרתי את שלמה בעלי, ששירת באותו גדוד
כשהוריי שהגיעו ב- 1947 לארץ, הבריטים גירשו אותם לקפריסין. הוריי התחתנו בקפריסין, לאחר שנה קמה מדינת ישראל ואז הוריי עלו לארץ בשנית
אויבינו רוצים להשמידנו - אך זה לא יתגשם להם לעולם
אני דור שביעי בארץ ועומר כבר דור תשיעי בארץ מצד סבא וסבתא שלה
סיפור המשפחה השזור בחיי המדינה
חיים סוערים לאורך כ- 130 שנה מהמאה ה- 19 למאה ה- 21
בילדותי הייתה תקופת צנע וקיבלנו מוצרים בהקצבה: ליטר שמן, מספר מוגבל של ביצים, קילו קמח וכדומה
סבתא תמיד אומרת שצריך להתעקש ולא לוותר על דברים קטנים אבל חשובים בחיים.
מתוך:
בהירה עמר
קודם תחשבי שבע פעמים, אחרי זה תעשי
לא נכשלים כשאנו נופלים, אלא כשאנו מוותרים לקום.
אל תבזבז את הזמן שלך על אנשים שלא שווים אותו
מתוך:
סבתא כרמית גרין
כיום נמצא המכתש והעלי אצלי בבית והוא משמש לנוי, ליופי ולמזכרת.
אל תהפכו את החיים למורכבים מידי, תחיו בנחת.
מתוך:
נס מלידה – דוד פוניס
לא צריך לגדול מהר ושיישארו ילדים כל עוד אפשר
מתוך:
סבא דוד עמר לוחם האש
החיים שלנו מאוד יפים למרות כל הקשיים
לא לשפוט אנשים אחרים לפני שמכירים אותם
אני תמיד אתן לך את הניסיון שלי אתה תחליט מה לעשות ותעמוד בזה לטוב או לרע
ראיתי שלאבא שלי קשה לפרנס אותנו ולשלוח כספים למשפחתי אז החלטתי לפרוש מבית הספר ולעזור לאבא שלי בפרנסה
בתיכון היה במגמת חוף כי כל היום שכב על החוף והשתזף.
"כשאימא שלי הייתה חושבת על המשפחה שלה היא הייתה בוכה – ולא רציתי שאימא תבכה..."
"אחד הדברים המשמעותיים ביותר שהיה לנו בגן זה פטפון ממנו שמענו מוזיקה קלאסית"
מתוך:
ילדותו של סבא אמציה גילת