מאגר סיפורי מורשת

ילדותי

שמי אירית גתי, נולדתי בשנת 1949 לבית משפחת גולדשמידט.

בילדותי גרתי במושבה הגרמנית בבית טמפלרי בירושלים. הייתה לנו חצר גדולה בה אבי גידל ירקות, תרנגול הודו ותרנגולות. בחצר גם הייתה באר מים. הבית היה בן שלוש קומות. בשתי הקומות התחתונות הייתה המחלקה לפרהיסטוריה של האוניברסיטה העברית. אנחנו כילדים יכולנו לבקר חופשי במוזיאון הפרהיסטורי. אנחנו גרנו בקומה האחרונה אליה עלו במדרגות עץ לולניות. הבית היה בנוי כך שהיו שלושה חדרים. חדר כניסה שהיה גם פינת אוכל ושני חדרי מגורים גדולים. מאחורי חדרי המגורים היו מחסנים בהם אהבנו מאוד לשחק. המחסנים היו מתחת לגג רעפים. גג משופע. החדר שלי היה מאחורי האמבטיה והחדר של אחותי היה מאחורי המטבח. החדרים היו קטנים עם גג משופע שבו היה החלון. מהמטבח יצאנו למרפסת קטנה שממנה יכולנו לעלות לגג של הבית הסמוך. בגג הזה חגגנו את כל ימי ההולדת שלנו.

אני גרתי במושבה הגרמנית עד שהתחתנתי. בחופשים נסעתי הרבה פעמים לבנות דודה שלי בחיפה ובתל אביב, והיה לנו קשר חזק. תמיד נסענו ברכבת. אבא שלי עבד במשרד התחבורה והיה אחראי על הרכבות. נהנתני לנסוע ברכבת להסתכל החוצה לנוף ובדרך כלל הביאו לנו בוטנים בקליפה על מנת להעביר את הזמן והנסיעה אז ברכבת נמשכה כארבע שעות לחיפה.

תקופת הלימודים

בית הספר היסודי בו למדתי נקרא דרום, והיום שמו הנרייטה סאלד. בכיתה ד' הצטרפתי לצופים ואהבתי את הפעילות. בנוסף לכך, לפעמים אחרי בית הספר אהבתי לטייל ולהסתכל מסביבי. כשהייתי בת שמונה אבי חלה ובשנים הראשונות למחלה לוויתי אותו לתחנת האוטובוס ובצהריים חיכיתי לו בתחנה. עד למותו נשארתי בבית כדי לשמור ולעזור. היו ימים שלאחר הלימודים חזרתי הביתה ולמדתי לבשל מהמטפלת שהייתה לאבא שלי.

מכיתה ז' למדתי בתיכון ליד האוניברסיטה, והלימודים היו מאוד אינטנסיביים מכיוון שדרשו מאיתנו ללמוד קשה. לאחר כיתה ט' חילקו את התלמידים למגמות. אני ביקשתי מגמה ריאלית לכיוון ביולוגיה. המנהל החליט שמכיוון שהייתי חולה הרבה בשנה הזו שאלך למגמה הומנית. במשך השנה הזו עבדתי קשה מאוד לעבור למגמת ביולוגיה. רק אחרי שכתבתי עבודה הסכימו להעביר אותי למגמת ביולוגיה. בשנה האחרונה ללימודים בתיכון פרצה מלחמת ששת הימים. עם התפרצות המלחמה יצאתי מבית הספר לכיוון הבית של סבתא שם היו גם אמי ואבי החולה. ההליכה הייתה תחת יריות ופגזים. הייתי צריכה לחצות את עמק המצלבה.

באחת הפעמים שנשארתי עם אבי הוא נפל הרמתי אותו ונפגעתי קשה בגב ומכיוון שהצבא לא רצה לקחת אחריות במקרה של החמרה בגב, התחלתי מיד עם סיום התיכון ללמוד באוניברסיטה ביולוגיה. כבר בשנות התיכון הראשונות ידעתי שאני רוצה ללמוד ביולוגיה. מהילדות אהבתי מאוד חיות. בסיום התואר הראשון מצאתי עבודה במעבדה הקלינית ביוכימיה. לא רציתי להמשיך לתואר נוסף כדי לא להיות נטל על אימא שלי כי אבי נפטר בשנה הראשונה ללימודים באוניברסיטה. בסיום הלימודים לתואר הראשון התחתנתי עם איתמר ומאז אנחנו ביחד.

משפחתי

גידלנו שלושה ילדים מקסימים. אפרת, ארז ואלעד. מאז ומתמיד ידעתי לעמוד על שלי ולהילחם עבור היקרים לי. נסענו עם הילדים פעמיים למשך שנה לארצות הברית. בשנה הראשונה שנסענו אפרת הבת הבכורה הלכה לגן היהודי וארז היה אצל מטפלת ישראלית בשכונה בה גרנו. אני עבדתי בבית החולים של אוניברסיטת סטנפורד במעבדה האנדוקרינית. נהנינו מאד מהשהות. טיילנו באזור ובכל קליפורניה. בפעם השנייה נסענו לקולומבוס באוהיו. השמחה הגדולה ביותר הייתה שהילדים התחתנו ונולדו הנכדים. כמו שאני אומרת זו הריבית דריבית שקיבלנו כהורים.

יהונתן הוא הנכד הראשון ולאחריו נולדו עוד שישה נכדים. בשנים הראשונות של חמשת הנכדים הראשונים היה לי יום קבוע בו הוצאתי אותם מהמסגרות ונשארתי איתם עד אחר הצהריים. מאוד נהנתני מהשהות שלי עם הנכדים. היום שחמישתם גדולים ההנאה היא גדולה אם זה בשיחות איתם ואם זה במשחק. ולצערי שני הנכדים האחרונים גרים רחוק, אז אני פחות רואה אותם.

הזוית האישית

אירית: היה לי ממש כיף לעבוד על העבודה הזאת עם יהונתן, היה נחמד לספר את סיפורי ולבלות זמן איכות נוסף עם נכדי הבכור.

יהונתן: אני מאוד נהניתי מהעבודה על הקשר הרב דורי, כי בזכותו למדתי יותר על הסיפור של סבתא שלי וביליתי אתה זמן איכות נוסף.