מאגר סיפורי מורשת

ילדות

שמי הוא דוד פוניס ונולדתי באיסטנבול שבתורכיה בשנת 1948. לאימא שלי קוראים אוג'ני ולאבי יוסף (קראנו לו פפו). אני הבן הראשון במשפחה, ויש לי עוד חמישה אחים וכולם מפוזרים ברחבי ישראל.

לפני שנולדתי, היה לי אח גדול שנפטר כשהיה תינוק ממחלה שהייתה בתורכיה. כשנולדתי, גם אני חליתי במחלה, רב הגיע אל אבא שלי בביתי ואמר לו ללכת ברגל להרים ולמצוא צמח מסויים שאמור לרפא אותי. לאחר כמה ימים, אבא שלי חזר עם הצמח, חלט את הצמח עם מים ונתן לי לשתות, והבראתי. כתוצאה מכך, הוסיפו לי את השם "ניסים" על שם הנס שהיה.

בגיל שנה, עליתי לארץ עם ההורים שלי באונייה "אקסודוס". הגענו למעברה באזור נתניה, שמה היינו שוכנים באוהלים. בגשמים היה הרבה שיטפונות ונכנס לנו מים לאוהלים, ובקיץ היה ממש חם ובחורף היה קר.

בית ספר ולימודים

עד כיתה ג' למדתי בבית הספר "ברטוב", לאחר מכן עברתי לבית ספר בשכונת "בלוקונים" ומשם עברתי לבית הספר "מגד" שברעננה. סיימתי את לימודי בכיתה ח'.

מיד אחרי סיום לימודי ועקב המצב הכלכלי הקשה, עבדתי כמסגר. פעם בשבוע שלחו אותי מהעבודה ללמוד את המקצוע בבית ספר מקצועי בפתח-תקווה.

כשהייתי בן 16, התחלתי לשחק כדורגל בהפועל-רעננה -נוער, והייתי בתפקיד מגן-שמאלי. לאחר שלוש שנים נפצעתי בגב ונאצלתי לעזוב את הכדורגל.

אנחנו לא היינו משפחה דתית, היינו מסורתיים. כל שנה חיכיתי לחג האהוב עליי, ראש השנה. אני אוהב את החופש הקטן שנותנים לנו מהלימודים.

עיסוקיי

עבדתי בכמה מקומות עבודה, אחד מהם היה מבין המפורסמים בארץ ונקרא "רהיטי ברג", אלה היו רהיטים לילדים ולנוער, בו עבדתי בתור מרכיב, עבדתי שם הרבה שנים.

היכרות ונישואים ובניית משפחה

כשהייתי בן 24 הכרתי את אשתי ויקטוריה, על ידי שידוך מאחי אברהם שהכיר ביני לבינה, ובגיל 25 התחתני איתה.

 ביום נישואי עם ויקטוריה

לאחר החתונה החלטנו לעבור לגור יחד בדירה ברעננה, אשר בה אנחנו גרים עד היום. כיום. אני, כבר יצאתי לפנסיה, בעוד שאשתי עדיין עובדת בתחום הניקיון. אני אב לארבע בנות: אסנת, רוי, אורית ורונית ואני סבא לתשעה נכדים: רון, מור, נוי, מאור, שיר, שחר, נועה, תומר ועמית.

תמונה ביום חתונתנו עם הורינו

תחביבים ועיסוקים בפנסיה

אני אוהב ללכת למועדון תעסוקה לגמלאים, שנמצא בקריית שרת שברעננה. אני גם אוהב ללכת לטייל בעיר ולשבת לשתות קפה.

הזוית האישית

סבא דוד: תלכו עם הלב שלכם, ותעשו דברים שאתם אוהבים ושעושים אתכם מאושרים. אל תהפכו את החיים למורכבים מידי, תחיו בנחת.

מאור: סבא שלי אדם שקט, לשבת ולדבר איתו עזר לי ללמוד הרבה עליו. לא ידעתי את הפרטים הקטנים כמו העובדה שהוא עלה לארץ באונייה אקסודוס. למדתי הרבה על מקצועו, במה הוא עבד ודומה לכך.. אני וסבא שלי מרוצים.