מאגר סיפורי מורשת

שמי דני, אני הסבא של ניב שמאי, יחד אנו משתתפים השנה בתכנית הקשר הרב דורי ומתעדים סיפור מחיי במאגר המורשת של התכנית.

בחודש ספטמבר 1955 עלינו ארצה מתוניס. הייתי בן חמש וחמישה חודשים. לאחר שאימא שלי לא הסכימה להיות במעברה בבית שמש, הצלחנו למצוא קרוב משפחה שעבד באותה עת בסוכנות היהודית ועברנו למושב משמרת.

בחודש ספטמבר 1956, היום הראשון שלי בלימודים, אימא הלבישה אותי כמיטב המסורת הצרפתית משום שתוניס עד 1955 הייתה קולוניה צרפתית. היא הלבישה אותי עם מכנסי שלושה רבעים, חליפה, עניבה, כובע ונעלי פלדיום שהיו אז חריגות בנוף (היום הן משמשות את חיילי הקומנדו בצבא).

בית הספר היה בתל מונד ולמדו בו כל התלמידים של המושבים החילוניים: בהתחלה ממשמרת, בני דרור וכפר הס עד כיתה ז', וילדי תל מונד. בית הספר כונה "הדר השרון" (השם הקודם של מועצה אזורית לב השרון ותל מונד). עקב מחלוקת בין ראשי המועצות של תל מונד (דין) והדר השרון (אברך), פוצל בית הספר לשניים וגדר חצתה את בית הספר, כמו חומת ברלין לאחר מלחמת העולם השנייה. כשהילדים ראו אותי בלבוש החריג, היות וילדים מטבעם הם אכזריים, הם פרצו בצחוק רועם וממש התעללו בי.

היות ואחותי, מונה, הייתה בכיתה ג', היא למדה בחלק של תל מונד. רצתי לעבר הגדר תוך שאני ממרר בבכי קורע לב. אמנם זה קרה לפני 68 שנים, אך אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. בכיתה ז' צורפו לכיתה הילדים מחרות ועין ורד ובכיתה היו 44 תלמידים, וממש לא היו בעיות שליטה או משמעת. המורה שלנו בכיתות א' עד ג' הייתה חדווה גלבוע האלמותית (נצחית). בכיתה ד' החליפה אותה מורה בשם אסתר יניר שלא הסתדרה איתנו, ואז בכיתה ה' הגיעה המורה האלמותית שושנה קובלסקי שלימדה אותנו עד כיתה ח'. הכיתה מנתה 44 תלמידים ממשמרת, חרות ,כפר הס, עין ורד, עין שריד, בני דרור ומספר ילדים מתל מונד. ולמרות זאת, כאמור – המשמעת הייתה במיטבה.

בשגרה היה מסיע אותנו בבוקר אוטובוס של "אגד" לבית הספר. בתחילת הלימודים היה מתקיים ברחבת בית הספר מסדר בוקר: כל כיתה היתה עומדת במקומה כשהמורה היתה עומדת בחזית ואז היו מתפזרים לכיתות. כשהמורה הייתה נכנסת לכיתה כולם היו קמים. הייתה יראת כבוד. בתום יום הלימודים לא היו הסעות למושבים ונאלצנו ללכת ברגל כשלושה וחצי קילומטר עד משמרת, אבל בחורף ובאביב היה כיף משום שבדרך היינו קוטפים קלמנטינות בחרות. שלושת הדברים שהכי אהבתי היו: שיעורי הספורט, שיעור חקלאות ואהוב מכולם – שיעור חברה שהיה מתקיים בכל הכיתות בימי שישי בשעה האחרונה. בתקופה שלנו לא הייתה חטיבת ביניים. לקראת מסיבת הסיום של בית הספר בכיתה ח', כל בן בחר בת שתתפור עבורו חולצה רקומה הן למסיבה והן לתמונת מחזור המיתולוגית.

תמונת מחזור כיתתית, סבא בבית ספר יסודי 'הדר השרון'

לאחר החופש  הגדול רוב תלמידי המחזור עברו ללמוד ברופין. "הגאונים" עברו ללמוד בבית הספר טשרניחובסקי בכפר סבא ומי שניחן בחוש טכני או שהיה חלש בלימודים, עבר לעבוד בבית הספר אורט בנתניה.

הנשירה מבית הספר והגיוס לצה"ל בגיל שש עשרה

היות ולא הסתדרתי עם אבא שלי וגם תיעבתי את בית הספר, משום ששיעמם לי, החלטתי לאחר כיתה י' לפרוש מהלימודים. לאחר שנה שעבדתי לפרנסת המשפחה הן במשק והן כטרקטוריסט התגייסתי לצה"ל בתאריך 15.11.1966 לחיל השריון כשאני רק בן 16 ו-11 חודשים. בחודש יוני פרצה מלחמת ששת הימים ואנחנו כטנקיסטים צעירים ללא הכשרה נשלחנו לקרב בסיני.

האיש שבטנק, דני קריאף, 1966

לאחר המלחמה נשלחתי לקורס מפקדי טנקים ובמיונים לקצונה הפסיכולוג בתל השומר כתב בחוות הדעת שאני בחיים לא אהיה קצין, כי אין לי כישורים.. לאחר סיום קורס מטקי"ם, כשהייתי רק בן 17 ושמונה חודשים, נשלחתי לתעלת סואץ למלחמת ההתשה, עד שהשתחררתי מהצבא בחודש דצמבר 1969.

לאחר השחרור עבדתי שנה ברופין כמדריך גדנ"ע.

תפקידיי כמזכיר וכגזבר  

לאחר מכן משנת 1971 ועד לתאריך 31.12.2022 שימשתי כמזכיר, גזבר, במרכז משק במושבים משמרת במשך שתי קדנציות, מושב חרות, כפר הס, מושב מזור שמשתייך למועצה אזורית חבל מודיעין, מושב צור משה, שתי קדנציות במושב בית יהושע המשתייך למועצה אזורית חוף השרון, מושב צור משה ומשנת 2014 עד 2022 במושב אביחיל, שמשתייך למועצה אזורית עמק חפר. בנוסף, אני בעל משק חקלאי גדול המתבסס בעיקר על גידול אשכוליות לתעשייה. עיקר העבודה מתבצעת בימי שישי ושבת ופרט לקטיף. אני מבצע את רוב העבודות בעצמי.

יש לי שלושה ילדים: הדר האימא של ניב היא אדריכלית במקצועה שהייתה שנים בבולגריה עם כל המשפחה. יעל, שמתגוררת במעלה גמלא ויש לה חמישה ילדים, וברק בן הזקונים, שמשנת 2014 עובד בסין. בתחילה היה לו מלון בוטיק עם שישה חדרים, מסעדה ישראלית ים תיכונית וספא. לאחר מגיפת הקורונה הוא נאלץ לסגור את המלון היות ולא הגיעו תיירים והסגר היה ממושך. הוא מתגורר בעיר שנקראת צ'נגדו, זו עיר ענקית עם 27 מיליון תושבים. לשם השוואה – גדולה פי מאה מנתניה או ראשון לציון. לפני שנה הוא התחתן עם סינית שהיא ד"ר לספרות אנגלית.

תמונת עץ המשפחה

החלום שלי

החלום שלי הוא שכולם יהיו בריאים ומאושרים.

הזוית האישית

ניב הנכדה המתעדת: הייתה לי חוויה מדהימה ואני יודעת הרבה יותר על סבא ועל ילדותו, מכירה את סבא טוב יותר עכשיו.

סבא דני: חוויה שנחרטה אצלי במפגש תכנית הקשר הרב דורי היא התפתחות הטכנולוגית: מחד גיסא זה מעיד על ההתפתחות, אך מאידך גיסא, יש לזה גם חסרונות.