מאגר סיפורי מורשת

סבא שמואל אבידר מספר:

שמי שמואל אבידר, אבל כולם קוראים לי סמי. נולדתי בתל אביב בתאריך 15 ביולי 1937, בבית החולים אסותא שבתל אביב, להוריי שעלו ארצה בשנת 1935 מריגה-לטביה. גדלתי בתל אביב שם למדתי בבית ספר מקצועי עד גיוסי לצה"ל.

לאמי קראו לוטה לבט רפפורט ולאבי קראו נחום לבט קלינמן.  אמי נפטרה בגיל 43 ממחלת הסרטן ואבי נפטר בגיל 63, גם הוא ממחלת הסרטן. התחתנתי בשנת 1957 עם אשתי ורדה, שמשפחתה גרה בבניין בו גרתי. נולדו לנו שלושה ילדים: גילי, לורי ושרי ויש לנו שישה נכדים.

ילדותי

גדלתי בתל אביב שם למדתי בבית ספר מקצועי עד גיוסי לצה"ל. בבית דיברנו עברית כאשר ההורים שלי דיברו ברוסית ויידיש ביניהם אך איתי דיברו עברית. הוריי עבדו וחיו בתל אביב, שם למדתי בבית הספר נס ציונה, אחר כך יצאתי ללמוד בבית הספר המקצועי מכס פיין שבתל אביב.

ילדותי עברה עליי בתקופת המנדט הבריטי וחוויתי את מלחמת העולם השנייה וסבלתי מההפצצות של האיטלקים. הייתי עד למאבק היישוב במנדט הבריטי לשחרור הלאומי וחוויתי את פעולות העצמאות נגד המנדט הבריטי ועד לפעולות האצ"ל וההגנה נגד שלטון המנדט והערבים באזור כפר סומל שבאזור יפו. הייתי עד לשחרור יפו מידיי הטרור הערבי. חוויתי את ירי הצלפים לכיוון רחוב הירקון שהיה קרוב לבית הספר שלי.

מקצוע ועיסוק

עבודתי הראשונה לאחר שחרור מהצבא הייתה כצוללן בים ובמסגרת עבודתי הייתי נמצא ארבע שעות רצוף מתחת למים ועבדתי גם כמציל. הציעו לי להמשיך לעבודות צלילה בנמל אבו רודס בסיני. אני בחרתי להצטרף לחברת אל-על כמכונאי מטוסים תפקיד שעשיתי בצבא בחיל האויר. עבדתי במשך 47 שנים באל-על בהם מילאתי תפקידים שונים, וביניהם: מבקר מטוסים, מנהל משמרת אחזקה, מנהל המחלקה לאיתור תקלות, מנהל תחזוקת מטוסים, מנהל שיפוץ מטוסים וראש סגן אגף אחזקת מטוסים. במקביל למדתי לימודים אקדמיים כטכנאי מכונות, הנדסאי ותחזוקה וסיימתי תואר שני בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן. כמו כן, הייתי מנהל התכנון של אל-על, ייסדתי באל-על את השימוש במחשב באחזקת מטוסים והייתי באיתור תקלות מטעם אל-על ביצרן המטוס בואינג. במסגרת העבודה באל-על הייתי נציג של החברה בחו"ל במשך 11 שנה, הייתי במשך חמש שנים בתחנת טהראן, שבאיראן וחמש שנים בפריז, שצרפת ואחר כך שנתיים בלונדון כמציג טכני.

בתקופת השליחות בלונדון – עם אשתי ורדה ובתי שרי בתקופה שגרנו בלונדון

החיים בטהראן

חייתי חמש שנים עם משפחתי בטהראן ואף נולדה לי שם בת. בטהראן הקמתי את סניף אל-על. בתקופה זו חיו בטהראן הרבה ישראלים שעבדו במקורות, בסולל בונה, בביטחון ובנציגות הישראלית בזמן שעוד לא היו יחסיים דיפלומטיים בין ישראל לאיראן. היה מאוד מאתגר לחיות כיהודים בקהילה מוסלמית. הגעתי לטהראן אחריי ההפיכה של מוצדק והכתרת השייח הפרסי. היו לנו תנאים טובים מאוד בזמן כהונתו של השיח הפרסי, הן מבחינת אל-על, מבחינת איכות החיים, בתי הספר הישראלים וכו'. היה מעניין מאוד לחיות בתוך הקהילה האיסלמית. היינו בתקופה שסייענו לכורדים של כורדיסטן של מוסטפא בארזאני, באותו תקופה העברנו נשק והבאנו עולים רבים של הקהילה היהודית הפרסית לישראל.

תחביבים

תחביב שלי הוא טיסנאות, בניתי טיסנים והטסתי אותם. זה התחיל מטיסנים פשוטים, טיסני דאון, טיסני מנוע וטיסני הטסת מטוס ללא טייס. תחביבים נוספים שלי היו דהייה, טייס, ספורט, צלילה, שחייה. ואהבתי לשחק מטקות.

יציאה לגמלאות היום

התנדבתי שנים רבות בבית החולים תל השומר בתיירות מרפא. תיירות מרפא זה ענף שמטפל בחולים מכל רחבי ברית המועצות. עסקתי בסיוע בקבלתם ואשפוזם בבית החולים. בנוסף, הייתי חלק מהמשמר האזרחי של קריית אונו.

אני ומשפחתי בחתונה של נכדתי

הזוית האישית

סבא סמי: זוהי חוויה מעניינת להעביר פרטי חיים על התקופות שחוויתי לנכדה שלי ולהעביר את זה לדור הבא, נהניתי לקחת בזה חלק.

בר: בחרתי השנה במסגרת המעורבות החברתית, בבית ספרי להשתתף בתוכנית הקשר הרב דורי. נהניתי לקחת חלק בתוכנית, להיפגש עם סבי ולהכיר את סבא יותר לעומק, גילתי על סבא הרבה דברים חדשים, שמחתי על תיעוד סיפורו ואני מאוד גאה במפעל חייו המעניין!