מאגר סיפורי מורשת

שמי מרדכי מוסרי, נולדתי בתאריך 9.3.1954 בעיר יפו. קוראים לאבא שלי שמעון ולאימא חמדה. גדלתי בבת ים, יש לי תשע אחים ואני החמישי ו"ילד הסנדוויץ'".

זיכרון ילדות שלי הוא מגלשות מתחת לבית שלנו ומגרש משחקים, היינו יורדים לשחק הרבה. יצאתי לעבוד בגיל 15-16, עבדתי בתור עוזר לנהג של משקאות. אחרי זה התקדמתי, נשארתי בתחום אבל הפכתי לעצמאי.

מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים

את מלחמת ששת הימים חוויתי כשהייתי בן 13. חוויתי את הפחד. היינו מדינה צעירה מוקפת אויבים שרצו להשמיד אותנו והייתה אווירה של פחד, אך יחד עם זאת כולנו התגייסנו למאמץ בחפירת שוחות או בצביעה של פנסי רכבים לצרכי האפלה. לימים, במלחמת יום הכיפורים, שפרצה כשהתבגרתי, הייתי כבר חייל בן 20. מלחמת יום הכיפורים הייתה המלחמה הכי נוראית בהיסטוריית עם ישראל, וניצחנו את המלחמה הזאת בזכות אחדות. אני לחמתי בשטח ומה שקרה לי שם – אני מעדיף שלא לספר.

בניית בית הכנסת

אנחנו משפחה דתית מאוד חשוב לי היה נושא בניית בית הכנסת, זה היה חלומו של אבי ז"ל ואמי. במשך עשרים שנה נלחמנו ברשויות לקבל את שטח האדמה עם בניית בית הכנסת. לבסוף הצלחנו והתחלנו כמעט בלי כסף לבנות את בית הכנסת, ובעזרת השם – בזכות התרומות האלה גם מהארץ וגם מחו"ל זכינו לבנות את בית הכנסת הגדול ביותר בחולון. תוך כדי הבנייה פגשתי את עליזה, שהיא אשתי כיום. הייתה אישה נחמדה ששידכה ביני לבין עליזה. התחתנו לפני ארבעים שנה בערך ויש לנו ארבעה ילדים ושישה נכדים.

סבא וסבתא ביום נישואיהם

הזוית האישית

יאיר הנכד המתעד: תיעוד הסיפור עם סבא הייתה חוויה מאוד מרגשת, עכשיו אני יודע על סבא הרבה יותר דברים. במיוחד למדתי שסבא שלו הספיק להגשים את חלומו לפני שנפטר, ועל כך שסבא נלחם במלחמת יום הכיפורים. היה מאוד מעניין לדבר עם סבא על העבר שלו ולגרום לו להיזכר בדברים ובמקומות שאפילו אני לא ידעתי שהיה חלק מהם. לסבא היו קטעים קשים במסגרת התהליך, כמו לדבר על בית הכנסת שבנתה המשפחה (בבית הכנסת הזה אני הולך לעשות את השבת חתן, ובו גדלתי. סבא היה על סף דמעות בקטעים הרגשיים, אבל הוא התגבר על זה). אני מקווה שעוד הרבה יעשו את התכנית, שמסייעת להעלות זכרונות ולספר את ההיסטוריה המשפחתית.

התהליך עצמו היה מהנה מאוד: הלכנו כל המשפחה אל סבא וסבתא, אכלנו צהריים ועשינו אצלם ראיון. זה היה מאוד מעניין לדבר עם סבא ולראות איך עברו עליו חייו ומה הוא זוכר במיוחד.

סבא מרדכי: היה לי מאוד כיף להיפגש עם יאיר ובכללי עם המשפחה. זה היה מאוד עצוב בשבילי להיזכר בסיפורים האלה, ובגלל זה קשה לי להרחיב.