מאגר סיפורי מורשת

פרטים אישיים

שמי ציונה תם נולדתי בבית החולים ברזילי באשקלון בתאריך 1.7.1956. נולדתי בישראל במושב 'משען. מַשְׁעֵן הוא מושב הנמצא ליד העיר אשקלון. היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מתימן. המתיישבים הראשונים גרו בתחילה באוהלים במחנה. כל חברי המושב עסקו בחקלאות, בגידול סלק סוכר ירקות, ורפתות עם פרות. עד היום עולי תימן מהווים את הרוב המוחלט של בעלי המשקים במושב.

הורי עלו מתימן בשנת  1949, כשהיו כבר נשואים, הם הגיעו למעברה בראש העין ושהו שם כשנתיים. החיים באוהלים היו מאוד קשים בעיקר כשבשנות החמישים וירדו שלגים באזור המרכז, אחרי שנתיים הציעו להם לעבור למושב 'משען'. במושב הורי עסקו בגידולי שדה וגידול פרות.

ילדותי

ההורים שלי עברו למושב בשנת 1951 ונולדו להם 12 ילדים, אני הילדה החמישית.

הילדות במושב הייתה ילדות מאוד מאושרת, אוהבת, דואגת, יחסי שכנות נהדרים היינו מעבירים ירקות ופירות לשכנים וירקות ופירות שלא גידלנו קיבלנו מהם (סחר חליפין).

תקופת בית ספר ולימודים

כל האחים, כולנו למדנו בבית ספר יסודי במושב ואת התיכון למדנו מחוץ למושב. את הלימודים ביסודי מכיתה א'-ח', למדתי במושב עם עוד תלמידים מהסביבה הקרובה כמו: מושב הודיה, ומושב כוכב מיכאל.

את לימודיי בתיכון למדתי בכפר סילבר שהיה קרוב למושב. בסוף שנת הלימודים בתיכון כל השכבה נסעה לרמת הגולן לתקופה של חודש להכשרה חקלאית, ובמשך כל תקופת התיכון עבדתי במשק החקלאי של הכפר. בסיום התיכון למדתי בסמינר רופין שליד נתניה שם הכרתי את בעלי.

נישואים

בזמן לימודיי בסמינר הכרתי את בעלי שסיים שלוש שנים בצבא וחזר ללמוד שנה ג' אחרי שלמד שנתיים לפני הצבא. יצאנו שנתיים, ואחר כך התחתנו ועברנו לגור בבאר שבע ושם נולד בני הבכור אלעד אבא של ירדן. הוא נולד בבית חולים סורוקה. בשנת 1978 עזבנו את באר שבע ועברנו לגור בפתח תקווה שם נולדו לנו שני ילדים נוספים.

מקצוע ועיסוק

סיימתי את ההכשרה שלי בלימודי הטבע ועברנו אני ובעלי ללמד בבאר שבע בגלל שהייתי מחויבת למשרד החינוך ללמד שנתיים ביישובי ספר. בשנת 1978 עזבנו את באר שבע ועברנו לפתח תקווה ואני התחלתי ללמד בלוד, שם לימדתי במשך 15 שנה. היו אלה שנים מאוד מאתגרות, אבל היחס של ההורים היה מאוד חיובי כלפי המורים.

לאחר מכן עברתי ללמד בבית הספר הדר שבפתח תקווה. לימדתי מדעים ולימים הייתי גם רכזת מדעים בבית הספר. בשנת 2011 עברתי לחווה החקלאית, לאחר שבעלי פרש מהחווה ועבדתי שם כשלוש שנים עד שיצאתי לגמלאות. היום אני גמלאית של משרד החינוך ואני עובדת כממלאת מקום בחווה, אני מאוד אוהבת לעבוד עם ילדים בחווה שזה מקום מעולה ללמידה על הסביבה הילדים שמגיעים מאוד נהנים ומחכים לחזור. בעיקר המקום של החווה מתאים לילדים של חינוך מיוחד.

תחביבי

אני מאוד אוהבת לטייל בארץ ובעולם, לקרוא ספרים, אני גם פותרת תשחצים כל יום. ומאוד אוהבת לעשות פעילויות ספורטיביות כמו צעידה, שחייה ומכון כושר. מידי פעם יציאה למסעדות והצגות טובות. אוהבת גם מאוד לרקום ולסרוג.

חפץ שעובר מדור לדור

המכתש והעלי, אלו כלים המשמשים לטחינה וכתישה. הם עשויים עץ קשיח, שיש או נחושת. המכתש והעלי הוא כלי שחמותי הייתה משתמשת בו לטחון את התבלינים לבית. את המכתש והעלי היא העבירה לי כאשר היא הפסיקה להשתמש בו. כיום נמצא המכתש והעלי אצלי בבית והוא משמש לנוי, ליופי ולמזכרת. כלים אלו מסמלים עבורי את תקופת המדינה, שבה הנשים היו טוחנות לבד את כל התבלינים בבית. יש לחפץ הזה הרבה משמעות עבורי מכיוון שקיבלתי אותו מחמותי.

המכתש והעלי

הזוית האישית

ירדן: היה ממש כיף ומעניין לשמוע מסבתא את הסיפור שלה ולמדתי המון.