מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

זיכרון נעים ומיוחד שיש לי מחפץ, הוא הפסנתר שאבי קנה לי בילדותי. אבי קנה לי פסנתר צ'כי שחור מעץ, עליו למדתי וניגנתי במשך שמונה שנים.
מתוך: מדור לדור
הכרתי את בעלי בשארם א- שייח, הייתי חיילת צעירה וביום הראשון שהגעתי לשם בעלי ראה אותי ואמר לחברים שלו: "זו תהיה אישתי" ומאז היינו יחד
מתוך: תחנות בחייה של סבתא פרידה
גרנו בחיפה, בדרך נווה שאנן ברחוב פאר. למדתי בבית "קישון" עד כיתה ב', ולאחר שהורי התגרשו עברתי לפנימייה בטבעון.
מתוך: חוויות מהעבר של סבתא עליזה
אני גאה שבשנתיים הראשונות הייתי אחראית מטעם משרד רוה"מ מול מנהלת נעלה ומשרד החינוך, בפרויקט נעל"ה
מתוך: פרוייקט נעל"ה
זיכרון חזק מעברי הוא טעם הבישולים בגולה במיוחד של טעמי החג של סבתי. זהו זיכרון וגעגוע ענק לימים של ילדות בגולה
מתוך: סבתי הגיבורה
הנכדים מאוד מאוד נהנים מהיום כיף הזה, ואני מרגיש שאני סוגר מעגל כשאני דג וכל נכדיי עומדים לידי, ורואים איך אני תופס דגים, ומתלהבים לראות אותם שוחים בדלי מים שאני מניח לידי. הטעם הטוב והזיכרונות נשארים לאורך כל הדרך.
מתוך: זכרונות ילדות של דוד אלכתב
מעבר למדורה ראיתי אישה יפה עם מטפחת כחולה ועיניים ירוקות, התאהבתי בה באותו הרגע
מתוך: ילדותי בהדר הכרמל
בצבא שירתי במקום בשם קמצ'טקה, בחיל האוויר. זה היה שבוע נסיעה ברכבת מהבית שלי, ושנתיים לא ראיתי את המשפחה
מתוך: החיים באוקראינה
אימי קראה לי בשם בנימין,  מכיוון ששמה היה רחל, והיו לה שני בנים יוסף ואני בנימין (כמו בתנ"ך רחל אימנו ושני בניה)
מתוך: סיפורו של סבא בני חן
היינו צריכים רוב הזמן להתחבא במקלט, נדרשנו להיות בשקט ככל שניתן, לא להדליק אורות אלא להיות בחושך מוחלט
מתוך: סיפורה האישי של שרה ברהום
עבדתי עם המפקדים ועם הרמטכ"ל במיוחד בתחילת המלחמה. הייתי שותפה להרבה סודות בתקופה הזאת, וידענו מה לא לספר לאנשים אחרים
מתוך: סיפורה של סבתא רונית זוהר
כשהייתי ילד, אחותי חלתה בפוליו ונשארה עם נכות. חשתי שהדבר דורש ממני להתנהג בבגרות ובאחריות מעבר לגילי, מאחר שהוריי נאלצו להשקיע זמן בטיפול באחותי.
מתוך: 71 שנים וסבא אחד
מי שחיזק אותי ותמיד היה שם בשבילי, היה בעלי בוריס
מתוך: חייה של תמרה
במסגרת השירות הצבאי קיבלתי דגם של מטוס קרב מסוג ווטוור. זו  הייתה מזכרת נפלאה מהשירות הצבאי.
מתוך: ממרוקו לארץ ישראל
הכרתי את סבא בצעירותי ולאחר תקופת חברות של שנה החלטנו להינשא. בשנת 1968 התחתנתי עם סבא ואנחנו נשואים כבר  חמישים ושתיים שנים טובות ומאושרות.
מתוך: סיפורה של סבתא אמיליה פפר
לאחר מספר חודשים קיבלנו  ויזה לקנדה וארצות הברית, אך אבי אמר ברגש: ביתנו רק  בישראל, משם, לא יגרשו אותנו יותר
מתוך: יציאת מצרים של סבתא מירי
Mis abuelos son lo mas, me ayudan, salgo con ellos, vamos a tomar algo
מתוך: Mapa familiar
במלחמת יום הכיפורים הייתי סטודנטית לעבודה סוציאלית, עמדתי להתחתן ואז בן זוגי גוייס למלחמה, ובמשך חצי שנה היה עסוק בלחימה.
מתוך: חייה של אהובה שרעבי
הייתי "ילדת מפתח" הדואגת לעצמה. נעזרתי בחוש הדמיון שלי כדי להעביר את הזמן לבד בבית שעות רבות עד לבוא הוריי
מתוך: לעולם לא מאוחר מדיי
כשהייתי בת חמש התקבל צו ממשלת מצריים, שעל היהודים לעזוב את מצריים תוך עשרה ימים. כל המשפחה עזבה ביחד והרכוש והבתים הולאמו על ידי המצרים.
מתוך: יציאת מצרים החדשה