מאגר סיפורי מורשת

סבתא חנה נולדה במרוקו בעיר רבאט בשנת 1944.

רבאט  היא בירת מרוקו. אוכלוסייתה של רבאט מונה כ-577,000 תושבים, היא העיר השביעית בגודלה במדינה. העיר שוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי, על גדתו המערבית של הנהר בו רגרג .(ויקיפדיה)

לפני עלייתם לארץ ישראל, הורע מצבם בשל התגברות הטרור במדינה ויחס עוין כלפיהם מצד האוכלוסייה המקומית. סבתא ומשפחתה הרגישו שהמצב במרוקו מידרדר ושהיחס ליהודים פחות טוב מבעבר. עם הקמת מדינת ישראל החמיר עוד יותר מצבם של היהודים, עקב זעמם של האוכלוסייה המקומית על אובדן פלסטין וניצחון היהודים.

אבא של סבתא לקח אותם למלון במרסיי. הם שהו בו מספר ימים וחיכו לאוניה שתביא אותם לארץ ישראל.

בישראל הם גרו בקרית אתא בבית גדול עם גינה. סבתא היתה ילדה חייכנית, שמחה ויפה, הבת השניה מבין שבעה אחים: מקס, סבתא, שלמה, רמונד, ויקטור, משה ויוסי. סבתא למדה בבית הספר יסודי "גיבורי ציון" ובתיכון למדה בתיכון "יבנה". היא קיבלה ציון גבוה בבחינת הבגרות באנגלית.

סבתא אהבה מאוד לרקוד, להיפגש עם חברות ובני דודים ולשחק במשחקים כגון: קלאס, מחבואים ו"מחניים". בחגים כל האחים היו נפגשים אצל ההורים של סבתא.

סבתא עבדה בבנק הפועלים בחיפה חמש עשרה שנה, ושם גם הכירה את סבא, הם עבדו יחדיו. הם התחתנו ועברו לגור בקרית ים. נולדו להם שלושה ילדים: דוד, רונית וגיל.

כיום הם גרים בקרית ביאליק ויש להם ארבעה נכדים: מרדכי, אליעזר שלמה, נעה, קורן ועוד אחת בדרך.

סבתא וסבא חיים באושר וכך גם אנחנו.

הזווית האישית

קורן: לסיכום, נהנתי מאוד בתוכנית הקשר הרב דורי. למדתי דברים רבים וחשובים על סבתא ומשפחתה, על החיים שלהם במרוקו, וגם על החיים בארץ לאחר עלייתם. סבתא שיתפה אותי בסיפורים על ילדותה ועל שמחת החיים שלה. אני חושב שבזכות התוכנית הקשר שלנו התהדק.