סבא היה רב של הקהילה הקונסרבטיבית בכפר ורדים ונהג לטוס בשליחויות לארה"ב
כאשר הגעתי לגיל 12 הרגשתי ממש בוגרת ואחראית.
עד גיל עשר חלקתי חדר עם סבתא שלי והיא סיפרה לי סיפורים מילדותה,
מתוך:
מהרי אורל לשכונת בת גלים
שנתיים אחרי בר המצווה, בערך בגיל חמש עשרה, נתנו לו לנהוג בפעם הראשונה על טרקטור. זו היתה אהבה ממבט ראשון, וכבר שישים שנה הוא חקלאי, ואף פעם לא הפסיק לאהוב את זה
מתוך:
אהבה ממבט ראשון
מוריס לקח את אלברט לבית הכנסת הגדול בקהיר ואלברט עלה לתורה למרות שהוא לא הבין מה הוא קורא
מתוך:
בר המצווה שלא נחגגה
סבתא שמחה וידעה שהיא לעולם לא תשכח את בת המצווה שלה
היכולת להינות מדברים פשוטים לאחר שחיו חיים אמידים בארץ אחרת. זוהי משמעות הציונות
לסבתא שלי היה כישרון משחק אשר האפשרות היחידה לממש אותו היה בחוג במתנ"ס השכונתי. התפקיד שזכור לה, הוא שכיכבה בתפקיד הראשי בהצגה "מוכר הכובעים והקופים". בנוסף הייתה סולנית במקהלת בית ספר.
תמיד כדאי להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה כי כך החיים עוברים הרבה יותר בקלות וכמובן עם חיוך ואושר.
מתוך:
בר מצווה בצריף העץ
המסגרת החינוכית הייתה חברת הילדים שהתנהלה כמו קיבוץ - עם מזכירות, ועדות, סידור עבודה ועוד
קהילת יהודי אורגווי היא אחת הקהילות הציוניות ביותר בעולם
עד היום חבריי הטובים הם מהכפר הירוק
מתוך:
הכפר הירוק של בועז חייט
כאשר חזרנו לדגניה ב', הרגשנו שהקיבוץ שלנו שונה, המון בתים הרוסים, הרפת הופגזה, חדר האוכל, מגדל המים אף הם, ובכל מקום היו תעלות קשר, ושקי חול ואדמה.
מתוך:
מלחמת השחרור בדגנה ב'
סבא היה מתקן נעלים, בני עשר ועשרים שנה. מרצע בידו, חוט ומחט גדולה, שמותחת בחוזקה את העור, ותופרת את חלקי הנעל. הוא היה יושב על הרצפה ברגליים משולבות, לבוש בגלביה אפורה. מדי העבודה שלו הוכתמו בכתמי האתמול בשמן העור, ורגליו יחפות ועל ראשו כובע קסקט הפוך, שלא יסתיר את הנעל הבלויה, שטפל בה במסירות.
זה בטח נשמע לכם קצת מצחיק שזה מה שהיא ביקשה בין הבקשות האחרונות שלה, אבל היה קשה מאוד להשיג קלמנטינה אז
מתוך:
הקלמנטינות בחורף
אין טעם להתעכב על העבר, יש להתרכז בהווה ובעתיד
חשוב לי שהנכדים שלי יגדלו בריאים ויהיו אנשים טובים. ילמדו דברים שהם אוהבים ומתעניינים, ויעשו מה שטוב להם
בהגיעי לגיל שמונה, ההורים שלי החליטו שחשוב לי להיות בחברתם של ילדים יהודים. בכפר בו נולדתי לא היו ילדים יהודים, ולכן שלחו אותי לפנימייה, שאפשרה לנו להיות עם נערים יהודים נוספים.
מתוך:
מעשה קונדס בבית הספר
מאחורי העננים השמיים תמיד כחולים
מתוך:
סיפור משפחתו של שי שיין
היה לי ממש טוב בבית הילדים, למרות שהיום נראה מאוד מוזר, שילדה בת שלוש תישן עם חבריה ולא עם הוריה. פגישותיי עם ההורים, היו כל יום בין ארבע לשמונה בערב, ואז חזרנו לגן והלכנו לישון.
למדתי שהעולים שעלו לארץ חיו בתנאים מאוד קשים, עבדו קשה ולקח להם הרבה שנים להסתגל לשפה ולארץ
מתוך:
זכרונות מכפר לימן
והכדור שנשאר בחלון הראווה ייזכר לעד כסימן למציאת הדרך. מאז ועד היום הכדורסל עובר כחוט השני במשפחה, מסבא משהל'ה פינטל לילדיו ולנכדו - מעין.
מתוך:
כדור הכדורסל הגדול
כל הילדים ישר רצו למקלט עם הגננות, אבל סבא רץ ולקח את קופסת ה"גזר חי", טיפס על עץ אורן והתיישב לאכול. שום דבר לא יעמוד בין סבא שלי לבין ה"גזר חי" שלו
מתוך:
סיפורי ילדות מהקיבוץ
הגיוס היה בחודש יולי 1947, וכחודשים לאחר מכן, החלו המאורעות של מלחמת השחרור. מתוך ההכשרה ברמת יוחנן יצאו לפעילות שונות באזור, אבל גם באזורים רחוקים יותר, כמו קרבות במשמר העמק ובגליל העליון.
מתוך:
סיפורו של סבא דניאל הרפז
ללא ניסיונות אין חוויות, ולפעמים יש נפילות אבל זה לא נורא ליפול כל עוד יודעים לקום בחזרה ולעלות על הסוס.
מתוך:
חמור קופץ בראש
תמיד לזכור את השורשים לשמור ולקיים את המנהגים
לעשות חסד עם הקרובים וגם עם הזולת
הטיפ שלי לזוגיות הוא נתינה וכבוד הדדי
בזוגיות כל החלטה לקבל ביחד גם אם לא תמיד מתאים לשנינו וצריך לעשות ויתורים
לסבא רבא שלי הייתה קונדיטוריה מהגדולות בקהיר
מתוך:
בר המצווה שלא נחגגה