מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי, צבי ברגר, נולד בשנת 1954 במיניאפוליס.

מיניאפוליס (באנגלית: Minneapolis) היא הגדולה בערי מדינת מינסוטה שבארצות הברית, ומשמשת כמושב מחוז הנפין. על פי מפקד האוכלוסין של שנת 2010 התגוררו בה 382,578 תושבים. נכון לשנת 2019 ההערכה היא כי מתגוררים בעיר 429,606 תושבים .

העיר יושבת רובה ממערב לנהר המיסיסיפי, כאשר חלקה הקטן נמצא במזרח הנהר, בצמוד לסיינט פול, העיר הסמוכה ובירת מדינת מינסוטה. שתי הערים, יחד עם פרבריהן, מהוות מטרופולין, המכונה "הערים התאומות". השם מיניאפוליס מורכב מהמילה "מינא" שפירושה "מים" בניב אינדיאני ומהמילה היוונית פוליס שמשמעותה "עיר". ויקיפדיה.

סבא נולד בשם הווארד, להוריו קראו: אלכס וויוויאן.

ב- 1967 הוא חגג את בר המצווה שלו בבית הכנסת, וקרא את פרשת ו"ישלח", שהיא היא פרשת השבוע השמינית של ספר בראשית. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ל"ב, פסוק ד' ומסתיימת בפרק ל"ו, פסוק מ"ג. בפרשה זו מתאחד יעקב עם אחיו עשו, ומתוארות משפחותיהם של שני האחים. שם הפרשה לקוח מהפסוק הראשון: "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל-עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם". ויקיפדיה

בזמנו הפנוי הוא אהב לשחק עם חבריו בייסבול, או כדור בסיס, לפעמים הוא אהב לשחק טניס עם הוריו או עם חבריו.

בשנת 1978 הוא עלה לארץ ושינה את שמו לצבי, כי גילה שלדוברי עברית, היה קשה מאוד לבטא את השם הווארד. סבי היה כחודשיים במרכז קליטה בכרמיאל, ולאחר מכן הוא עבר לגור בהוד השרון.

כמה שנים לאחר מכן, הוא הכיר את לינדה, שכיום היא אשתו וסבתא שלי. לסבא וסבתא שלושה ילדים, פנינה הבת הבכורה, מיכה הבן האמצעי, ונדב בן הזקונים. מיכה הוא אבי.

סבי לימד יהדות בסמינר האמריקאי, וגם לימודי ארץ ישראל. וכן היה רב של הקהילה הקונסרבטיבית בכפר ורדים, ולכן נהג לטוס בשליחויות לארה"ב.

כיום סבי גר בקיבוץ בשם חנתון, עם אשתו לינדה, בבית שהם מטפחים ביחד, עם יחידה מיוחדת למעלה, עבור האורחים הרבים, שהם אוהבים לארח בביתם. חַנָּתוֹן הוא קיבוץ והרחבה קהילתית בגליל התחתון, הנמצא בשוליים המערביים של בקעת בית נטופה, שלושה קילומטר צפונית למחלף המוביל, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הוא נקרא על שם יישוב מקראי בנחלת שבט זבולון, המוזכר בספר יהושע בתיאור הגבול בין נחלות השבטים אשר וזבולון. ויקיפדיה

סבא וסבתא חיים להם בשלווה בחנתון, שניהם בפנסיה ונהנים מכל רגע.

הזווית האישית

יותם – נהניתי מהשיחות המשותפות עם סבא, ובמיוחד לאור העובדה שהוא הכין אותי בעצמו לבר המצווה שלי, ואף ניהל את כל הטקס עצמו. הטקס היה מאוד מרגש עבורי ואני רוצה להודות לו על הזמן שהקדיש לי.