מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מלחמת השחרור בדגנה ב'

תוכנית הקשר הרב דורי
-
פינוי הילדים מדגניה ב' במלחמת השחרור

שמי חמוטל אסף, נולדתי ב1944 בקיבוץ דגניה ב', שבעמק הירדן.

בזמן מלחמת השחרור, הייתי ילדה כבת א ילדה קטנה, בעלת תלתלים וחולמנית מאוד.

אמא שלי היתה רפתנית ואבא שלי משורר.

בפרוץ המלחמה עמק הירדן שבו התגוררתי, ספג הפגזות קשות מאוד. בדגניה ב' נשרף חדר האוכל, הופגזו מגדל המים והרפת של אמא שלי. בזמן ההפגזות, הילדים ואני שהינו במקלט, גם אחי ואחותי, יובל ומיכל שהו במקלטים כל הזמן. אני זוכרת הרבה בכי, וקושי לילדים שרגילים כל הזמן לרוץ בקיבוץ, ולהיות חופשיים.

קרב עמק הירדן במלחמת העצמאות נערך בין ה-15 ל-21 במאי 1948, בין הצבא הסורי לבין כוח המגן העברי – חיילים חברי ההגנה ומגיני היישובים בעמק הירדן. לאחר שהסורים כבשו את צמח, שער הגולן ומסדה, הם תקפו את דגניה א' ודגניה ב' ונהדפו. בהמשך, נסוגו הסורים לעמדות המוצא שלהם סמוך לקו הגבול הבינלאומי.

בשלב הזה החליטו לפנות את הילדים והנשים, שאין להם מקום עבודה קבוע. בבוקר הגיעו האוטובוסים, העלו אותנו בצפיפות רבה. ושמנו פעמינו לכיוון חיפה. האוטובוסים לא יכלו לנסוע בכביש העולה מעמק הירדן לכיוון חיפה, לכן הכשירו דרך עפר צדדית. אני ממש זוכרת את הבכי, את הריח החריף וההקאות של הילדים, דרך קשה מאוד ובלתי נגמרת.

העלו אותנו לשכונת "אחוזה" בחיפה, ושיכנו אותנו בבתי ספר ובאוהלים. עלי שמרו אחי ואחותי. אבי נשאר לשמור על  דגניה ואמא באה איתנו, אך טיפלה בילדים אחרים. בחודשים שהיינו בחיפה לא היה הרבה מה לעשות, לכן המצאנו כל מיני משחקים, כדי להעביר את הזמן ומאוד התגעגענו הביתה.

בינתיים, בעמק הירדן, ירדה שיירה של טנקים סורים מרמת הגולן כדי לעבור בעמק, ולכבוש את דגניה ואז את חיפה. כאשר הגיעו לדגניה א' נזרקו על הטנק הראשון בקבוקי מולוטוב, שהצליחו לשרוף את הטנק וכך נעצרו כל השיירה. בשעה 04:15 לפנות בוקר, התקפה ארטילרית סורית החלה על הכוחות הישראלים. בחסות ירי המרגמות, התקדמו כוחות טנקים, רכבים משוריינים ולוחמי וחי"ר של צבא סוריה לכיוון הדגניות. על הכביש הראשי בין שתי הדגניות. התקדמו שלושה טנקי רנו ונעו קדימה לכיוון דגניה א'. מגני הקיבוץ הצליחו בסיוע מקלעים, מרגמות ותותחי ארטילריה לבלום את ההתקדמות הסורית, והסבו לכוחותיהם נפגעים רבים. ההתקפה הסורית נבלמה לקראת השעה 7:45, ולכן הכוח הסורי החל להגביר את ההתקפה על דגניה ב'. עצירת הטנק נעשתה, במהלך ההתקפה על דגניה א', אחד מהטנקים הסורים נפגע בפאתי הקיבוץ. במשך שעתיים היתמר ממנו עשן שחור.

הקרבות של עמק הירדן היו מאוד קשים, רובים נהרגו תוך מלחמה על הבית. כאשר חזרנו לדגניה ב', הרגשנו שהקיבוץ שלנו שונה, המון בתים הרוסים, הרפת הופגזה, חדר האוכל, מגדל המים אף הם, ובכל מקום היו תעלות קשר, ושקי חול ואדמה. גילינו שהבית שלנו הופגז, אף הוא. אבא הצליח להוציא מעט רהיטים וספרים, אך כמעט לא נשאר דבר. לי נשארה בובה אחת, וזוג מספריים.

הקימו לנו אוהל שבו גרנו עד ששיפצו לנו את הבית. היינו ילדים מאוד עצובים ובמידה מסוימת שקטים. אלו זיכרונותיי ממלחמת השחרור בעמק הירדן.

פינוי הילדים בעת מלחמת השחרור

תמונה 1

הזווית האישית

הסבתא חמוטל אסף, והנכדה גלי, השתתפו בתוכנית הקשר הרב דורי בבית ספר הרב תחומי  עמק חרוד בשנת תשפ"א 2021

מילון

הטנק בדגניה
הטנק בדגניה הוא טנק מדגם רנו R-35 של חיל השריון הסורי, אשר התקדם לקיבוץ דגניה א' ב-20 במאי 1948, בקרב עמק הירדן שבחזית הסורית במלחמת העצמאות. לוחמי צה"ל בדגניה הצליחו לפגוע בו ולהשמידו.

ציטוטים

”כאשר חזרנו לדגניה ב', הרגשנו שהקיבוץ שלנו שונה, המון בתים הרוסים, הרפת הופגזה, חדר האוכל, מגדל המים אף הם, ובכל מקום היו תעלות קשר, ושקי חול ואדמה.“

הקשר הרב דורי