מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חינ"ה
חינ"ה - משמעות המילה הינה ראשי תיבות חלה , נידה , הדלקת נרות. שלוש המצוות שהכלה חייבת בהם מרגע נישואיה. טקס החינה נהוג זה מאות שנים . בכל עדה מקרב עדות המזרח התיכון, צפון אפריקה ואסיה נהגו לקיים טקס זה המקביל למסיבת רווקות . כל עדה והטקס המיוחד משלה אשר אף הוא השתנה במהלך השנים ונשאר רק סמל למנהג המקורי, המסמל בין השאר פרידה מהמשפחה ובו נישאות ברכות המשפחה לבני הזוג להצלחה בדרכם החדשה .
מתוך: חתונה תימנית
חינה
טקס קדם-חתונה שנהוג ביהדות תימן. הטקס כולל בגדים ומאכלים מיוחדים. הטקס נקרא 'חינה' בגלל החומר בשם זה שמורחים על הידיים, כסמל לברכה ולמזל.
מתוך: מצנעא לארץ ישראל
חינה
חִינָה (או חֶנָה) היא טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, ובהודו לפני החתונה, כטקס מעבר לחיי זוגיות. הטקס אומץ גם על ידי חלק מיהודי עדות המזרח. בטקס מורחים חומר אדום-כתום, המופק מעלי הכופר הלבן (Lawsonia inermis) בצורה עגולה על כפות ידי החתן והכלה כרמז לצורתו של מטבע, כברכת שפע וכסימן למזל טוב.
מתוך: סבתא במשרה מלאה
חינה
חִינָה (או חֶנָה) היא טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בקרן אפריקה ובהודו לפני החתונה, כטקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות. הטקס אומץ גם על ידי חלק מיהודי עדות המזרח. בטקס מורחים חומר אדום-כתום, המופק מעלי צמח החינה (Lawsonia inermis) ‏‏בצורה עגולה על כפות ידי החתן והכלה כרמז לצורתו של מטבע, כברכת שפע, וכסימן למזל טוב.
מתוך: ארץ בה נחיה יהיה מה שיהיה
חינה
טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בקרן אפריקה ובהודו לפני החתונה, כטקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות. הטקס אומץ גם על ידי חלק מיהודי עדות המזרח. בטקס מורחים חומר אדום-כתום, המופק מעלי הכופר הלבן בצורה עגולה על כפות ידי החתן והכלה כרמז לצורתו של מטבע, כברכת שפע וכסימן למזל טוב. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא מלכה ברגיג – ציוני דרך בחיי
חינה
חִינָה (או: חִנֵּה, חֶנָה) היא טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בקרן אפריקה ובהודו לפני החתונה, כטקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות. הטקס אומץ גם על ידי חלק מיהודי עדות המזרח. בטקס מורחים חומר אדום-כתום, המופק מצמח הכופר הלבן בצורה עגולה על כפות ידי החתן והכלה כרמז לצורתו של מטבע, כברכת שפע וכסימן למזל טוב.
מתוך: סבתא שושנה מספרת על חגים ומנהגים
חינה
בערב שלפני החתונה נוהגים לערוך בעדות שונות טקס המהווה טקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות. במהלך הערב מורחים בחומר אדום-כתום המופק מצמח ששמו העממי הוא "חִנָה" בצורה עגולה על כפות ידי הכלה וידי המשתתפות בטקס. כרמז לצורתו של מטבע ולברכת שפע. הטקס מלווה בשירה ובריקודים של כל המשתתפות ובמיני מאפה ומתיקה מיוחדים וטעימים להפליא.
מתוך: סבתא רחל אשת חינוך
חינה
החינה מופקת מעלים מיובשים של צמח החינה, הקרוי בשיר השירים "אשכול הכופר": מכינים ממנה עיסה ומורחים אותה על היד של הכלה או בת המצווה בטכסים מסורתיים.
מתוך: טיול משנה חיים
חינה
חינה-חִינָה היא טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בקרן אפריקה ובהודו לפני החתונה, כטקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות. הטקס אומץ גם על ידי חלק מיהודי עדות המזרח. בטקס מורחים חומר אדום-כתום, המופק מעלי הכופר לבן בצורה עגולה על כפות ידי החתן והכלה כרמז לצורתו של מטבע, כברכת שפע וכסימן למזל טוב. (ויקיפדיה).
מתוך: אישה עשירה במרוקו לעומת אישה חסרת מעמד בישראל
חינה
בערב שלפני החתונה נהוג לערוך את טקס החִינה המהווה טקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות. בטקס מורחים בחומר אדום-כתום המופק מצמח ששמו העממי הוא "חִנָה" בצורה עגולה על כפות ידי הכלה והמשתתפות בטקס. כרמז לצורתו של מטבע, כברכת שפע. יש הסוברים, שמקור המילה חינה הוא צירוף המילים למצוא חן, כך, שבערב החינה צריכה הכלה למצוא חן בעיני חתנה המיועד
מתוך: מנהגים ומסורת מדור לדור
חינה
חִינָה (או: חִנֵּה, חֶנָה) היא טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בקרן אפריקה ובהודו לפני החתונה, כטקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות. הטקס אומץ גם על ידי חלק מיהודי עדות המזרח. בטקס מורחים חומר אדום-כתום, המופק מעלי הכופר הלבן (Lawsonia inermis) בצורה עגולה על כפות ידי החתן והכלה כרמז לצורתו של מטבע, כברכת שפע וכסימן למזל טוב. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה של שולה ממרוקו לישראל
חינה
טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בקרן אפריקה ובהודו לפני החתונה, כטקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות. הטקס אומץ גם על ידי חלק מיהודי עדות המזרח. בטקס מורחים חומר אדום-כתום, המופק מעלי צמח החינה (Lawsonia inermis) בצורה עגולה על כפות ידי החתן והכלה כרמז לצורתו של מטבע, כברכת שפע, וכסימן למזל טוב.
מתוך: ילדותי בתוניסיה
חינה
חִינָה (או: חִנֵּה, חֶנָה) היא טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בקרן אפריקה ובהודו לפני החתונה, כטקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות. הטקס אומץ גם על ידי חלק מיהודי עדות המזרח. בטקס מורחים חומר אדום-כתום, המופק מעלי הכופר הלבן (Lawsonia inermis)בצורה עגולה על כפות ידי החתן והכלה כרמז לצורתו של מטבע, כברכת שפע וכסימן למזל טוב. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא רבתא הגדולה – סבתא נעמי
חינה
חינָה (או חֶנָה) היא טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בקרן אפריקה ובהודו לפני החתונה, כטקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות. הטקס אומץ גם על ידי חלק מיהודי עדות המזרח. בטקס מורחים חומר אדום-כתום, המופק מעלי צמח החינה (lawsonia inermis) ‏‏‏[1] בצורה עגולה על כפות ידי החתן והכלה כרמז לצורתו של מטבע, כברכת שפע, וכסימן למזל טוב.
מתוך: חינה, זאפה ועוד חוויות