מאגר סיפורי מורשת

שמי דינה עוקב ואני נולדתי בישראל בשנת 1960. ההורים שלי סוליקה וחנניה נולדו בחוץ לארץ.

אני ומשפחתי התגוררנו בקריית גת בבית קטן ובו שני חדרים. יחד איתנו גרה גם סבתא שלי ועוד שישה אחים. היה אפשר לחשוב שזה מה שאמור לגרום לנו לכעוס ולריב, אבל ההפך הוא הנכון – תמיד הייתה אהבה גדולה בינינו ונהניתי מאוד. אני זוכרת שישנו 'ראש וזנב' ותמיד הייתה שמחה ואהבה בבית.

בילדות שלי שיחקנו בהרבה משחקים שאותם אני זוכרת עד היום. תמיד שיחקנו בחבל, קלאס ושבע אבנים. בזמן שהאדמה הייתה רטובה היינו לוקחים סכין ומחלקים את האדמה הרטובה לארבע. המפסיד היה זה שניסה לחלק את האדמה והסכין שלו הייתה נתקעת בה. נהגנו לשחק גם בעצם יבשה של הכבש וגם משחקי כדור עם כדור קטן שהיה לנו.

נישואים

כשהכרתי את עוזי, בעלי לעתיד, הייתי צעירה יחסית, בסה"כ בת 17 והוא היה בן 22. עוזי היה עורך כל מיני מסיבות במקלטים ופעם אחת ביקרתי באחת המסיבות שערך ושם הכרנו. במשך תקופה מסוימת יצאנו לבלות, צפינו בסרטים ויצאנו למסיבות. כעבור זמן מה התארסנו ואחרי שנה וחצי ערכנו את טקס החינה. בתאריך 29.10.79 הפכנו רשמית לבעל ואישה כדת משה וישראל בחתונה שנערכה באולמי 'תהילה' בקרית גת.

לאחר מכן רצינו להירגע קצת ולנוח, אז יצאנו לירח דבש אותו בילינו במלון בנתניה. אחרי כן, הוזמנו כל יום לקרובי משפחה ושם קיימו שבע ברכות שכללו שירים ושמחה רבה.

אני זוכרת מקרה אחד עצוב שאי אפשר לשכוח. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, אחי שירת בצבא, והטנק שלו נפגע והחל לעלות באש. אמנם הוא הצליח להיחלץ מהטנק, אך הוא נפצע והפציעה הזאת מנעה ממנו להשתמש ברגל שלו יותר. זה היה מזעזע לי, אך בייחוד להורים שלי.

גלגולו של חפץ

אחד החפצים היקרים ללבי הוא תכשיט שאמא שלי ענדה ולאחר מכן זה עבר אליה – הקטנה מבין האחיות. התכשיט הוא שרשרת דולר שנשמר במקום בו נשמרים כל חפצי המשפחה. הוא עשוי מזהב כשבמרכזו מטבע. השרשרת ברשות המשפחה כבר מעל לחמישים שנה.

הזוית האישית

נווה: מאוד נהניתי להיות בפרויקט עם סבתא למדתי ממנה המון דברים חדשים ומשחקים משונים וגיליתי שגם לה היו חיים מעניינים.

סבתא דינה: נהניתי לפגוש את הנכד ולשמוע שלאחרים היו תחומי עניין דומים כמו שלי הזיכרונות תמיד עושים טוב.