מאגר סיפורי מורשת

ר"מ- הוא תוארו של רב המלמד תלמוד (משנה וגמרא) בישיבה. במקורה שימשה המילה כראשי תיבות של "ריש מתיבתא\" (בארמית: ראש ישיבה), אולם בדורות האחרונים היא הפכה למושג בעל משמעות עצמאית. בישיבות התיכוניות, הרמי\"ם הם מלמדי התלמוד, אך גם המחנכים בפועל, ואילו שאר המורים אינם נושאים בתואר זה.

עמרם בן דיוואן נולד בשנת ה'ת"ק בירושלים לר' אפרים כנצר למשפחת רבנים ידועה בירושלים. למד בישיבת "נוה שלום" של דודו, רבי יהודה בר עמרם דיוואן, בה רכש את השכלתו התורנית והתלמודית, הגה בתורת הנגלה והנסתר, ונמנה עם תלמידי ישיבת המקובלים. לאחר מכן התיישב בחברון ובשנת ה'תקכ"ג (1763) נשלח על ידי קהילת חברון כשד"ר למרוקו. בכתב המינוי שלו, עליו חתם ר' יצחק זאבי, הכתירוהו נכבדי חברון בתארים: "החכם השלם, סיני ועוקר הרים". ר' עמרם דיוואן התיישב באסז'ן מיד עם הגיעו למערב הפנימי ופתח בה ישיבה. לאחר שסבב בקהילות ישראל ברחבי מרוקו ואסף את התרומות למען כוללות חברון, שב ר' עמרם דיוואן לארץ ישראל. לאחר שהות קצרה בארץ ישראל יצא ר' עמרם למרוקו בשליחות שנייה מטעם כוללי חברון בשנת ה'תקל"ד (1774). בשליחות זו שהה למעלה משמונה שנים, רובן במקנס (מאדר ה'תקל"ה ועד א' בכסלו ה'תקמ"א), בביתו של ר' זכרי משאש[1]. סיבת השתהותו במרוקו נבעה ממלחמות השבטים שהתנהלו סביב מקנס, ואולם ייתכן גם שמצבו הבריאותי מנע ממנו את המשך הדרך בגלל הסיגופים החמורים שנטל על עצמו. בד' בתמוז ה'תקמ"ב יצא עם בנו מפאס לעבר נמל טנג'יר, אולם נפטר בדרכו חזרה לארץ ישראל בערב שבת ט"ו באב ה'תקמ"ב ונקבר בבית העלמין של הכפר אסז'ן הסמוך לוזאן. ברבות הימים, קברו הפך אתר עלייה לרגל לעשרות אלפי חסידים ומעריצים מדי שנה ובמקום אף מתקיימת הילולה שנתית.

גדול משוררי תימן. חי במחצית השניה למאה הט"ז. שמו שלם (או שלום) בן יוסף, ובערבית סאלם בן יוסף אבו שמעון (וגם אבו יהודה). מקור הכינוי שבזי לא ידוע. הוא מכנה את עצמו בשיריו אלמשתאי או יליד משתא, אך לא ידוע מקום כזה, ויתכן שהוא בתימן המערבית בסביבות העיר תעיז, כי שם היה מקום מגוריו ושם נקבר.

רְגֵלַת הַגִּנָּה, מין צמח בשרני וחד-שנתי, הנחשב לעיתים כעשב שוטה ממשפחת הרְגֵלָתִיִּים. לרגלה גבעולים ארוכים הנמשכים על-פני הקרקע, ענפיו אדמדמים, שבירים אך בשרניים. עליו מוארכים, אליפטיים ומזכירים ביצה בצורתם. רגלת הגינה נפוצה במזרח התיכון, אסיה, צפון אפריקה, ודרום אמריקה. רגלת הבית בישראל ידועה גם בשמה הערבי "ריג'לה" או בשמה הכורדי "פרפחינא". (ויקיפדיה). זהו צמח בר שנבט בשדות וניתן לתרנגולות.

רְגָבִים הוא קיבוץ באזור הצפון ליד בנימינה ואום אל-פאחם השייך למועצה אזורית מנשה, וחבר בתנועת התק"מ. היישוב הוקם בשנת 1947 על ידי עולים מצפון אפריקה ואיטליה שהיו חברים בתנועת "הבונים דרור". החברים שעלו מצפון אפריקה עברו הכשרה בקיבוצים בית אורן ובית השיטה; החברים שעלו מאיטליה עברו הכשרה בקיבוצים גבעת ברנר ודגניה א'. הקבוצה עברה השתלמות בכפר סבא, וב-8 ביולי 1948 עלתה להתיישבות. בתחילת יולי 1949 עבר הקיבוץ לאתר הקבע שלו. שמו של היישוב - סמלי, מתחום החקלאות. (ויקיפדיה)

רְחֹוב הוא מושב הנמצא כ-4 ק"מ מדרום לבית שאן. המושב משתייך לארגון המושבים של "הפועל המזרחי" ושייך למועצה אזורית עמק המעיינות (בקעת בית שאן). (ויקיפדיה)

מרק ירקות עם שברי מצה עבה

הסכם רִיבֶּנְטְרוֹפּ-מוֹלוֹטוֹב היה הסכם שנחתם בין שר החוץ הגרמני יואכים פון ריבנטרופ ושר החוץ הסובייטי, ויאצ'סלב מולוטוב, ערב מלחמת העולם השנייה, ב-23 באוגוסט 1939, לתקופה של עשר שנים. ההסכם היה הסכם אי-התקפה בין ברית המועצות לגרמניה, ובחלקו החסוי קבע את חלוקתה של פולין בין שתי המדינות. ההסכם הופר על ידי גרמניה הנאצית ב-22 ביוני 1941 עת החל מבצע ברברוסה.

ריצה למרחק של 42.195 קילומטרים. מקור שמה של הריצה הוא באגדה עממית אודות פידיפידס, שליח אתונאי אשר רץ מהעיר מרתון ועד אתונה בשנת 490 לפנה"ס, על מנת להביא את בשורת הניצחון היווני הקרב שלאחר מכן נחל הפסד על הפולש הפרסי בקרב מרתון, ומת מיד לאחר שמסר את הידיעה. (ויקיפדיה)

מַעֲשֵׂה מַחַט, תְּפִירַת צוּרוֹת שׁוֹנוֹת בְּאָרִיג בְּחוּטִים צִבְעוֹנִיִּים לְשֵׁם נוֹי וְקִשּׁוּט. "וּבְמֶלְתַּחְתִּי עֶשְׂרִים כְּתֹנֶת רִקְמַת מַחֲטִי" (מילוג)

מַהְפֵּכָה, שִׁנּוּי הַמִּשְׁטָר בַּמְּדִינָה בְּכוֹחַ, שִׁנּוּי גָּמוּר וּפִתְאוֹמִי בִּתְחוּם מְסֻיָּם.

מודעת פרסומת (ויקימילון)

רַבַּאט (בערבית: الرباط,) היא בירת מרוקו. אוכלוסייתה של רבאט מונה כ־577,000 תושבים (2014). היא העיר השביעית בגודלה במדינה. העיר שוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי, על גדתו המערבית של הנהר בו רגרג (Bou Regreg). (ויקיפדיה)

רַבַּאט (בערבית: الرباط, בתעתיק לעברית: אלרבאט; בברברית: ⵕⵕⴱⴰⵟ (ṛṛbaṭ)) היא בירת מרוקו. אוכלוסייתה של רבאט מונה כ־577,000 תושבים (2014). היא העיר השביעית בגודלה במדינה. (ויקיפדיה)

(בערבית: الرملة), עיר בשפלת יהודה, בירת מחוז המרכז בישראל. כבירת המחוז היא מספקת שירותים מחוזיים, מנהליים, חינוכיים, ואף כלכליים ותעשייתיים. נכון לסוף שנת 2018 התגוררו בעיר 75,538 תושבים, שלושה רבעים מהם יהודים, כ-23% ערבים מוסלמים ו-4.5% ערבים נוצרים. רמלה היא עיר קולטת עליה, ויש בה ייצוג ומיזוג של כל העדות והעליות. כשליש מתושביה עלו מחבר המדינות בגל העלייה שהחל בסוף שנות ה-80. (ויקיפדיה)

ראשי ארגון מתנדבים

רבאט (בערבית: الرباط, בתעתיק לעברית: אלרבאט;) היא בירת מרוקו. אוכלוסייתה של רבאט מונה כ-577,000 תושבים (2014). היא העיר השלישית בגודלה במדינה. העיר שוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי, על גדתו המערבית של הנהר בו רגרג (Bou Regreg). תולדותיה של רבאט מתחילות לפני 2,500 שנים, כאשר הפיניקים שלחו לאזור משלחת מחקר. רק שרידים מעטים נותרו מהם או מהרומים, שבאו אחריהם והקימו יישוב בשם סאלה. עתיקות העיר הרומית נמצאות מדרום למרכז העיר. רבאט שימשה כבירת התרבות הערבית לשנת 2003, ובשנת 2012 הוכרזה כאתר מורשת עולמית.

רַבַּאט (בערבית: الرباط,) היא בירת מרוקו. אוכלוסייתה של רבאט מונה כ־577,000 תושבים (2014). היא העיר השביעית בגודלה במדינה. העיר שוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי, על גדתו המערבית של הנהר בו רגרג. בראשית המאה ה־21 חיו ברבאט מספר עשרות יהודים, ופעיל בה בית כנסת אחד ברובע החדש. לאחרונה עבר שיפוץ בית הכנסת רבי שלום זאווי ברובע יהודי עתיק של העיר. (ויקיפדיה)

רבאט היא בירת מרוקו. אוכלוסייתה של רבאט מונה כ-650,000 תושבים (2010). היא העיר השלישית בגודלה במדינה. העיר שוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי, על גדתו המערבית של הנהר בו רגרג תולדותיה של רבאט מתחילות לפני 2,500 שנים, כאשר הפיניקים שלחו לאזור משלחת מחקר. רק שרידים מעטים נותרו מהם או מהרומים, שבאו אחריהם והקימו יישוב בשם סאלה. רבאט שימשה כבירת התרבות הערבית לשנת 2003, ובשנת 2012 הוכרזה כאתר מורשת עולמית.

ראבט היא בירת מרוקו שמה הנוכחי "א־רבאט" שמשמעותו מצודה שנמצאת בעיר ספר צבאית. עם השנים השתנתה ההגייה מרִבַּאט לרַבַּאט, ככל הנראה בהשפעת הכיבוש הצרפתי.