מאגר סיפורי מורשת

שמי מלכה ברגיג, גדלתי באור עקיבא, למדתי בבית ספר ממלכתי דתי "רבי עקיבא". בילדותי שיחקתי בתופסת,שבע אבנים, קלאס ומדרכות. חברותיי הטובות היו: לידיה, רונית ויפה. במהלך שנות לימודיי שמרנו על קשרים טובים וחברות טובה עם בנות הכיתה ואפילו בסוף התחתנתי עם אח של החברות הכי טובות שלי. בתקופה זו נהגנו ללכת לים ברגל והלכנו לראות את פריחת הרקפות.

לא שירתי בצה"ל מטעמי דת. עבדתי בבית אריזה לפירות הדר, הפעלתי מכונה שברגע שהגיעו מכלי פירות כגון: תפוזים, אשכוליות, קלמנטינות ועוד, הייתי שופכת אותם למסילות לצורך שטיפתם ואז מעבר למיון לפי גדלים ואז לעטיפה בנייר ולאריזה סופית.

את בעלי הכרתי בשכונה, אחיות של בעלי היו, כאמור, חברות טובות שלי. התחתנו בשנת 1980 בחתונה גדולה ומפוארת עם כל המשפחה והחברים. בשנת 1982 נולדה לנו בתנו הבכורה ושמה דנה. בשנת 1986 נולדה לנו בת נוספת ושמה אתי. בשנת 1992 נולדה לנו בת שלישית ושמה שני. לבתנו הבכורה שלושה ילדים ושמם: עמית,רותם ורוני. כל חג מגיעים בני המשפחה לחגוג ביחד עם מאכלים טעימים. באירועים משפחתיים חגגנו ברית לנכדים חינות וחתונות. חפץ העובר במשפחה מדור לדור הוא צמיד זהב: כשנולדה בתי הבכורה, סבתא שלה דינה, שעל שמה היא קרויה, קנתה לה צמיד זהב שכעבור שנים עבר מדינה לבתי האמצעית אתי והיום צמיד זה נמצא על ידה של נכדתי רוני.

תחביביי הם לעשות קניות, לאפות עוגות ולבשל, לארח את בנותיי ונכדיי בשבתות. עדיין לא יצאתי לגמלאות. במהלך היום אני עובדת במפעל לייצור חיסונים לבעליי חיים.

הזוית האישית

עמית: סבתא, תודה שהשתתפת איתי בתכנית וסיפרת לי את סיפור חייך.