מאגר סיפורי מורשת

חוצה פנה

קריאת קרב במבנה התקיפה, להתארגנות לירי תותחים במטוס.

מתוך: "חוצה פנה"

חוק בל יעבור

משהו שחייב להתבצע/ להתקיים

מתוך: מה הקשר בין יונים, שחייה ודגל ישראל…?

חוק השבות

חוק שמאשר לכל יהודי לעלות לארץ. חוק השבות, תש"י–1950 הוא הביטוי החוקי המרכזי להיותה של מדינת ישראל מדינת העם היהודי כולו. החוק התקבל בכנסת ב-5 ביולי 1950 (כ' בתמוז ה'תש"י), בעקבות יוזמה של חבר הכנסת זרח ורהפטיג ממפלגת "הפועל המזרחי". החוק מעניק לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל את הזכות לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה, ויקיפדיה

מתוך: חברות אמת חוצה גבולות

חוק וישי

"חוק מעמד היהודים" או תקנון היהודים במהלך מלחמת העולם השניה.

מתוך: סיפורו של סבא ג'ורג'

חוק וישי

החוק הדיח את היהודים מכל משרה בשירות הציבורי, מניהול מפעלים ציבוריים, מכל תפקיד בעיתונות, ברדיו, בקולנוע, מהקצונה בכל זרועות הצבא. החוק אפשר לממשל לכלוא במחנות אזרחים בני הגזע היהודי, על פי החלטת הממונה על מחוז מגוריהם, או לחלופין לצוות על מגורים כפויים בהוראתו. בנוסף, ביטל החוק את אזרחותם הצרפתית של יהודי אלג'יריה (ויקיפדיה).

מתוך: שורשי הזמן

חוק חניכות - חניכה

חניכה היא שיטה להכשרה ואימון כוח אדם במקצועות האומנות, החקלאות ועבודות הכפיים. חניכים מפתחים את הקריירה שלהם אחרי תקופת חניכות. מרבית ההכשרה בתקופת החניכות נעשית במקום העבודה ובלימוד תוך כדי עבודה. לעתים קיים גם חלק תאורטי לא פורמלי.

מתוך: מקצוע לחיים

חוק לקבל את הדין, שבט לוי

הוראה כיצד להתנהג במצבים מסוימים אשר נקבעה ונכתבה על ידי רשות מחוקקת כגון כנסת, מחיבת את כולם וניתנת לאכיפה. הרבה מן החוקים נקבעים בשרירותיות מסוימת, למען שמירת הסדר הציבורי ולאו דווקא על פי ערכים מוחלטים.

מתוך: חוק או צדק, מה קודם?

חוק נומרוס קלאוזוס

נומרוס קלאוזוס (לטינית: Numerus Clausus, "מספר סגור") הוא שם כולל לשיטות להגבלת מספר הסטודנטים בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות בשל חוסר במקומות לימוד או בשל סיבות פוליטיות וחברתיות שונות.

מתוך: מרדכי פופר – הילד שהכל נלקח ממנו

חוקוק

חוקוק (חוּקֹק) הוא קיבוץ ליד הכנרת, בקרבת הערים טבריה וצפת, בתחומי מועצה אזורית עמק הירדן. הוא הוקם ביולי 1945, א' באב ה'תש"ה, כיישוב לחיילים יהודים שהשתחררו מהצבא הבריטי לאחר מלחמת העולם השנייה. (ויקיפדיה)

מתוך: סיפור העלייה של סבתא פרלה וסבא שמחה

חוקי הגזע

חוקי נירנברג היו חוקי גזע בימי שלטון גרמניה הנאצית, אשר הגדירו מיהו אזרח גרמני ("בעלי דם גרמני או קרוב לו"). חוקים אלו נוסחו בכנס ועידת המפלגה הנאצית השנתי בעיר נירנברג, ב־15 בספטמבר 1935, ומטרתם הייתה לשלול זכויות אזרח מכל מי שאינו עונה להגדרה זו מכיוון שאיננו ממוצא ארי. ב־14 בנובמבר אותה שנה פורט החוק הבסיסי, וכוּון ספציפית נגד היהודים. ב-3 בינואר 1936 הורחבה תחולת החוקים כך שיכללו גם את הצוענים שבשטח הרייך. (ויקיפדיה)

מתוך: הוריי גיבורי התהילה

חוקי הגזע

קובץ חוקים אנטישמי שפורסם בשנת 1938 על ידי מוסוליני. החוקים הגבילו את חיי היהודים ולא אפשרו להם לעבוד ולהתפרנס באיטליה.

מתוך: החלטה גורלית

חוקי הגזע באיטליה

ההצהרה אודות הגזע הגדירה את כוונות המפלגה הפשיסטית באיטליה ביחסה ליהודים. ולנקוט בצעדים לשמירת טוהר הגזע האיטלקי. ב-26 באוקטובר 1938 פורסם "דף הנחיות" של המפלגה הפשיסטית בנושא הגזע. הוראות אלה היו בסיס לחקיקה מלכותית מ-17 בנובמבר 1938. עם פרסום החוקים בא לקיצו שיתוף פעולה מלא תקווה עם העם האיטלקי שהחל בשנת 1870 עם הקמת הרפובליקה האיטלקית על ידי התנועה לאיחוד איטליה, ה"ריסורגימנטו" (Risorgimento), בו נטלו חלק פעיל יהדות איטליה.

מתוך: סבא רמי אלמגור – אבחנות ממרחק הזמן

חוקי הגזע על יהודי לוב

הגבלות שהוטלו על היהודים כמו גירוש, פיטורים, איסור על לימודים, ומעבר בין ערים ועוד הגבלות

מתוך: סבא דויד קונסטנטין

חוקי וישי

פירוש המילה/הביטוי:בשנת 1881 הייתה תוניסיה מדינת חסות של צרפת . ביוני 1940 לאחר שהגרמנים כבשו את צרפת וכוננו שם ממשלת וישי בראשותו של המרשל הנרי פטן, נכללה תוניסיה בתחומי שלטון וישי. חוקי וישי היו חוקים אנטישמיים שפגעו והטילו הגבלות קשות על חיי יהודי תוניסיה.

מתוך: מתוניסיה ועד סין – על ציונות אמונה וקיבוץ גלויות

חוקי נירנברג

חוקי נירנברג (בגרמנית: Nürnberger Gesetze) היו חוקי גזע בימי שלטון גרמניה הנאצית, אשר הגדירו מיהו אזרח גרמני ("בעלי דם גרמני או קרוב לו"). מטרתם הייתה לשלול זכויות אזרח מכל מי שאינו עונה להגדרה זו מכיוון שאיננו ממוצא ארי. ב־14 בנובמבר אותה שנה פורט החוק הבסיסי, וכוּון ספציפית נגד היהודים. ב-3 בינואר 1936 הורחבה תחולת החוקים כך שיכללו גם את הצוענים שבשטח הרייך. (ויקיפדיה)

מתוך: המסע המשפחתי לגרמניה – ג'פרי איבן לדרר

חוקי נירנברג

חוקי נירנברג היו חוקי גזע בימי שלטון גרמניה הנאצית, אשר הגדירו מיהו אזרח גרמני ("בעלי דם גרמני או קרוב לו"). חוקים אלו נוסחו בכנס ועידת המפלגה הנאצית השנתי בעיר נירנברג, ב־15 בספטמבר 1935, ומטרתם הייתה לשלול זכויות אזרח מכל מי שאינו עונה להגדרה זו מכיוון שאיננו ממוצא ארי. ב־14 בנובמבר אותה שנה פורט החוק הבסיסי, וכוּון ספציפית נגד היהודים. ב-3 בינואר 1936 הורחבה תחולת החוקים כך שיכללו גם את הצוענים שבשטח הרייך.

מתוך: משפחת ליברמן – סיפור הישרדות

חוקים גזעניים

חוקים קשים נגד אוכלוסייה מסוימת

מתוך: שושנה קולר עלתה לבדה מאוסטריה

חוקר נוער

חוקר נוער הוא שוטר המוסמך לחקור קטינים בגילאי 12-18 החשודים במעורבות בפלילים. המחוקק בישראל רואה בקטינים כמי שראויים לשיקום ולהגנה. בהתאם לתפיסה זו, חוקר הנוער פועל על מנת להוציא את הקטין מהסביבה הפלילית ולסייע לשיקומו, תוך השתדלות להימנע מתיוגו ומפגיעה בו. חוקרי הנוער עוברים הכשרה מיוחדת ופועלים בלבוש וברכבים אזרחיים. עבודתם אינה מופרדת מזו של המשטרה הכללית. חקירת בני הנוער מתבצעת בתוך תחנת המשטרה, אלא בנסיבות מיוחדות. חוקרים אלו פועלים בשיתוף גורמי חינוך וטיפול. (ויקיפדיה)

מתוך: סבתא דרורה החוקרת הנועזת

חור (בוכרית)

תאכל(עברית)

מתוך: עלייתו של גבריאל מאוזבקיסטן

חורבות

חורבות הם שרידי מבנים שהוקמו על ידי ציוויליזציות שונות ברחבי העולם. המונח מתייחס למבנים שלמים שנהרסו באופן חלקי או מוחלט לאורך זמן, כתוצאה ממגוון גורמים, כגון: חוסר תחזוקה, הרס מכוון על ידי בני אדם או הרס חסר שליטה כתוצאה מאירועי טבע. (ויקיפדיה)

מתוך: סיפורה של סבתא – אורית סלע