מאגר סיפורי מורשת

סבא דויד נולד בשנת 1942, למשפחה מרובה ילדים של 13 אחים, משפחה מאוד מלוכדת וחמה. סבא דויד עלה לארץ מלוב שזו מדינה מדברית שגובלת בים התיכון, רביעית בגודלה באפריקה. הוא גר בעיר שנקראת "טריפולי". בשנת 1950 סבא עלה לארץ, בגיל 6 לארץ. הוא יחד עם הוריו ואחיו עלו באוניה האחרונה שהגיע לארץ, אוניה בשם "קוממיות".

בטריפולי הם דיברו ערבית ואיטלקית וחיו חיים טובים מאוד ושמחים. לצערם הם נאלצו לעזוב בגלל השמדה, מכיוון שבשנת 1936 איטליה כרתה ברית עם גרמניה הנאצית. בשנת 1938 החלת חוקי הגזע על יהודי לוב, גירוש היהודים, פיטורי יהודים, איסור על לימודים, ומעבר בין ערים ועוד הגבלות. כאשר סבא עלה לארץ הוא היה ילד קטן והם התגוררו במעברה שם חיו עם הוריו אחיו ועוד אנשים שעלו ארצה.

לאחר תקופה מסוימת הם עברו מהמעברה בבנימינה לבית. סבא למד בבית הספר ובגיל מסוים הלך ללמוד מקצוע בשביל הפרנסה. סבא למד נגרות ועבד כאומן במקצוע. סבא לחם במלחמת ששת הימים, ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. הוא עבד כנגר אומן והתפרנס בכבוד, בנה את ביתו בבנימינה והקים משפחה.

בשנת 1976 סבא הכיר את סבתא והתחתנו הביאו ארבעה ילדים כשאמא שלי אחת מהן. סבתא נפטר בשנת 2015 וסבא נפטר בשנת 2019 .

הזוית האישית

הנכדה נטע: נהניתי מאוד לשמוע על החיים של סבא ולתעד אותם. אני שמחה שהייתה לי הזדמנות להכיר את סבתא וסבא ז"ל, ולחוות איתם זיכרונות שיישארו איתי תמיד.

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בשנת לימודים תשפ"ב