מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הכנסת אורחים
הכנסת אורחים היא ערך חשוב בתרבויות שונות הנוגע לאירוח אדם שהזדמן למקום זר ביהדות, הכנסת אורחים היא מצווה חשובה שהוקדש לה בתורה פירוט מיוחד ושעליה נאמר בתלמוד: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה"
מתוך: בית של נתינה ואהבה
הכנסת ספר תורה
הכנסת ספר תורה היא טקס שבו מכניסים לבית כנסת ספר תורה חדש שהסתיימה כתיבתו או ספר שהגיע מבית כנסת אחר. טקס ההכנסה חגיגי, ובמקרה של ספר חדש תחילתו בכתיבה חגיגית של האותיות האחרונות בביתו של תורם הספר, והמשכו בתהלוכה מלווה בשירה ובריקודים מביתו של התורם אל בית הכנסת.
מתוך: סיפורו של ספר התורה
הכנסת ספר תורה
הוא טקס בו מכניסים לבית כנסת ספר תורה חדש שהסתיימה כתיבתו או ספר שהגיע מבית כנסת אחר. טקס ההכנסה חגיגי, ובמקרה של ספר חדש תחילתו בכתיבה חגיגית של האותיות האחרונות בביתו של תורם הספר, והמשכו בתהלוכה מלווה בשירה ובריקודים מביתו של התורם אל בית הכנסת. בכתיבת האותיות האחרונות מתכבדים חשובי הקהל ונכבדיו, כל אחד מהם כותב אות אחת. בקהילות מסוימות מקפידים על טהרה מיוחדת הנדרשת לכותבי האותיות, והכתיבה מותרת רק למי שטבל במקווה טהרה באותו יום.
מתוך: ספר התורה שלנו בקזבלנקה
הכפר "סטוצ'ק":
"סטוצ'ק בפולנית: Stoczek; ביידיש: סטאק) הוא כפר במחוז ונגרוב שבפרובינציית מזוביה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה. היישוב נזכר לראשונה בשנת 1547 ככפר כנסייתי שמגורי יהודים נאסרו בו. עם ביטול הגבלות אלה במאה ה-19 החלו יהודים להתיישב בכפר, ובתחילת המאה ה-20 התיישבו בו חסידים רבים. בין מלחמות העולם נמנו בכפר כ-3,000 יהודים, כשלושה רבעים מתושביו, והתקיימה בו פעילות של המפלגות הציוניות, של אגודת ישראל ושל הבונד. בשנת 1937 נערך בכפר פוגרום, בו נפצעו 42 יהודים. באמצע בספטמבר 1939 נכבש הכפר בידי הגרמנים, ואלו העלו בו באש בתי יהודים, וחטפו חלק מיהודי המקום לעבודות כפייה, חלקן במחנות עבודה. לאחר זמן קצר חויבו יהודי היישוב בענידת טלאי צהוב, והם רוכזו בגטו שהוקם ביישוב, בו מתו רבים מהם ממגיפות עקב הצפיפות הרבה. בנובמבר 1941 הועברו לגטו זה כמה מאות יהודים נוספים מכפרי הסביבה. ב-22 בספטמבר 1942 שולחו כל יושבי הגטו שביישוב למחנה ההשמדה טרבלינקה ביחד עם היהודי בצ'קי הסמוכה. מספר יהודים שהצליחו להימלט מקרונות המשא הוסגרו לגרמנים בידי איכרים פולנים."
מתוך: סיפורה של קהילה סטאקש שהושמדה בשואה
הכפר הירוק
הכפר הירוק על שם לוי אשכול הוא כפר נוער בדרום רמת השרון, סמוך לגבולה עם תל אביב, הנחשב כיום לכפר למרכז הפצה בינלאומי בתחום המצוינות, מנהיגות וסביבה. המוסד הוקם בשנת 1950 על ידי גרשון זק במטרה להקים מוסד חינוכי למען נוער עולה מהתפוצות ולנוער יליד ישראל, להשרשת ערכי הציונות, הסוציאליזם והחלוציות, באמצעות עבודת אדמה. הכפר הוא חברה ממשלתית. (ויקיפדיה)
מתוך: הסיפור של סבא שלי אלכס
הכפר הירוק
הילדים גרים בפנימיה פעם בשבועיים חוזרים לשבת בבית הוריהם. בפנימיה - לומדים ועובדים בענפים שונים: רפת, לול, חממות פרחים, גידולי שדה וכדומה, הייתי רפתנית. עשיתי גם בגרות רגילה וגם בגרות חקלאית בתחום הרפת.
מתוך: הפחד בנחל עמוד
הכפר הירוק
הכפר הירוק על שם לוי אשכול הוא כפר נוער בדרום רמת השרון, סמוך לגבולה עם תל אביב, המופעל כחברה ממשלתית. המוסד הוקם בשנת 1950 על ידי גרשון זק במטרה להקים מוסד חינוכי למען נוער עולה מהתפוצות ולנוער יליד ישראל, להשרשת ערכי הציונות, הסוציאליזם והחלוציות, באמצעות עבודת אדמה. בסמוך למוסד נמצא מחלף הקרוי על שמו, המחבר בין כביש 482 לכביש 5. (ויקיפדיה)
מתוך: הסדרן הצעיר
הכפר הירוק
הכפר הירוק על שם לוי אשכול הוא כפר נוער בדרום רמת השרון, סמוך לגבולה עם תל אביב, הנחשב כיום למרכז הפצה בין-לאומי בתחום המצוינות, מנהיגות וסביבה. המוסד הוקם בשנת 1950 על ידי גרשון זק במטרה להקים מוסד חינוכי למען נוער עולה מהתפוצות ולנוער יליד ישראל, להשרשת ערכי הציונות, הסוציאליזם והחלוציות, באמצעות עבודת אדמה. הכפר הוא חברה ממשלתית. (ויקיפדיה)
מתוך: הכפר הירוק של בועז חייט
הכפר הירוק
הכפר הירוק על שם לוי אשכול הוא כפר נוער בדרום רמת השרון, סמוך לגבולה עם תל אביב, הנחשב כיום לכפר למרכז הפצה בינלאומי בתחום המצוינות, מנהיגות וסביבה. המוסד הוקם בשנת 1950 על ידי גרשון זק במטרה להקים מוסד חינוכי למען נוער עולה מהתפוצות ולנוער יליד ישראל, להשרשת ערכי הציונות, הסוציאליזם והחלוציות, באמצעות עבודת אדמה. הכפר הוא חברה ממשלתית.
מתוך: כפר של ילדים
הכפר השוודי
מוסד פנימייתי שמטרתו ובמסגרתו מועסקים בתעסוקה מתאימה, בעלי מוגבלויות. המוסד נמצא בהרי ירושלים.
מתוך: ההתאקלמות של זקלין בישראל
הכרזת המדינה
הכרזת המדינה היא הכרזה על עצמאותה של מדינה שהייתה נתונה לשלטון זר עד להכרזה זו.
מתוך: ששה דורות של משפחתי
הכרזת המדינה
הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נערכה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. בטקס שהתקיים כ-8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי, בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות. מאז חוגגת מדינת ישראל מדי שנה בה' באייר או ביום סמוך, את יום העצמאות.
מתוך: סיפורה של סבתא שיבולת
הכרזת המדינה
הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. בטקס, שהתקיים בהתאם להחלטת מנהלת העם כשמונה שעות לפני סיום המנדט הבריטי בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947, הכריז יושב ראש מנהלת העם דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות. מאז חוגגת מדינת ישראל מדי שנה בתאריך זה את יום העצמאות
מתוך: יפה זלצמן מספרת מזיכרונות ילדותה בפתח תקווה
הכרזת המדינה
הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. (ויקיפדיה).
מתוך: סיפורה של סבתא שרהל'ה גנץ
הכרזת העצמאות
כרזת העצמאות של מדינת ישראל נערכה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. בטקס שהתקיים כ-8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי, בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות. מאז חוגגת מדינת ישראל מדי שנה בה' באייר או ביום סמוך, את יום העצמאות.
מתוך: סיפורי סבתא עמליה