מאגר סיפורי מורשת

במרוקו הכל היה לנו בשפע וחיינו חיים טובים.

כשהייתי ילדה נהגתי לשחק עם האחים שלי בבית, גם היום אנחנו נפגשים ומעלים זיכרונות מהילדות.

הייתי השנייה בבית, מתוך שבעה אחים ויד ימינה של אמא, שזה בכל תחום, לשלוח אחים לבית ספר, גנים, וגם כל העזרה שרצתה בתוך הבית, עשיתי איתה.

הייתי בגן בשם "פפוניר" שזה גן פעוטון. בגן לא הפרידו בין הערבים ליהודים וכולנו היינו משחקים עם בובות, בכלי מטבח, בחבל. למדתי בבית הספר היסודי "אליונס" עד כיתה ו.

עלינו לארץ בשנת 1963 והיה קשה בהתחלה. כשהגענו, הייתה שנת מיתון בארץ. קיבלנו אוכל עם כרטיסיות, גרנו במעברה, גם עבודה לא הייתה להורים. עם השנים התאקלמנו לאט לאט, אבא מצא עבודה במכתשים בסדום, ואמא הייתה עקרת בית.

היה לנו קושי בשפה בבית הספר. גם בחוץ לא הייתה חברה, ולקח שנים טובות עד שלמדנו את השפה, ואבא פתח עסק עצמאי (יב פרץ) הפועל עד היום.

התחביבים שלי היו עבודות יד, סריגה, רקמה והאזנה למוזיקה ובישלתי קבוע עם אמא.

כשעליתי לארץ התחלתי ללמוד בבית הספר "בית יעקב". בגלל הקושי בשפה, התחלתי ללמוד בכיתה ג אחר כך עליתי לכיתה ה בגלל הגיל, ומשם המשכתי עד כיתה י"ב.

מהתיכון אני זוכרת שהיינו כל החברות מהשכונה, ולמדנו ביחד עד כיתה י"ב. אחר כך כל אחת המשיכה לדרכה.

לא התגייסתי לצבא, אלא המשכתי בירושלים עוד שנה של חינוך מיוחד במדרשה לעובדים סוציאליים, הלימודים היו הארוע ששימח אותי ביותר, שלמדתי מקצוע. המקצוע הזה מלווה אותי גם לאחר הפרישה. הצטערתי שרציתי ללמוד הוראה אבל לא הגשמתי את זה.

מקום העבודה הראשון שלי היה "בכפר השוודי" עבדתי שם שנה.

המנהגים המיוחדים במשפחתי קשורים תמיד באחדות, היינו מאוד מלוכדים בכל דבר.

אני זוכרת, ששירי הילדות שלי, היו מזמורי שבת שנהגנו כל המשפחה לשיר, שתהיה אווירה נעימה של שבת. עד היום אני זוכרת את השירים וגם היום אני נוהגת לשיר למשפחתי הברוכה.

בחגים אני מזמינה את המשפחה אליי הביתה, החג האהוב עליי הוא פסח, אוהבת את החג הזה בגלל שכל המשפחה ביחד ליד שולחן החג, ואנחנו נוהגים לבצע את ה-"בבלו".

ובפורים ה"בירקוקש".

הכרתי את בעלי בארץ, בירושלים. התחתנתי בשנת 1975 כשהייתי בת 23, התחתנתי בנתיבות.

הילד הראשון נולד לי כשהייתי בת 24   והילדה הקטנה כשהייתי בת 36. יש לי 3 בנים וֿ-2 בנות, עשרה נכדים ועוד אחד בדרך, והם באים לבקר פעם בשבוע.

אני עושה הרבה בייביסיטר לנכדים שלי. וגם יצאתי לטיולים בחו"ל, הייתי בווייטנאם ובמרוקו.

הזוית האישית

זקלין – נעים לי מאוד עם הבנות, ומחשיבה אותם כנכדות שלי. שיר והדס – היה לנו מאוד כיף ללוות אותה לאורך כל השנה, למדנו דברים ממה שהיא סיפרה לנו.