מאגר סיפורי מורשת

שמי הילדי, אני מתגוררת ברחובות וכיום בגימלאות. יש לי ארבעה ילדים ו -11 נכדים. בעבר עבדתי עם בעלי בעסק משפחתי.

אני רוצה לספר את סיפור העלייה של ההורים שלי – סמי ולולה קלינגר. בשנת 1947 אחרי סיום מלחמת העולם השנייה נאספו יהודים מרחבי רומניה, אשר רצו לעלות לארץ ישראל. תיכננו להעלות אותם לארץ באוניות ה'פאנים'.

אוניות הפאנים היו שתי אוניות ושמן היה "פאן יורק" ו"פאן קרסנט" ובשמן העברי "העצמאות". האוניות יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר בשנת 1947 כשעליהן מעל 15,000 נפש מקהילת יהודי רומניה ו-420 מיהודי בולגריה. האוניות נתפסו על ידי הבריטים ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין לשנה. הוריי שמחו והגיבו על ההפלגה כאילו זו היתה חופשה שנמשכה שנה וחצי.

בקפריסין אבא שלי עבד במטבח ואימא שלי לא עבדה. בסופו של דבר, אחרי הכרזת המדינה חזרנו לארץ. ההורים שלי הגיעו לארץ ושלחו אותם לבית דגון.

הזוית האישית

הילדי: נהניתי מאד להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי. אני חושבת שזה קירב וקישר מאד ביני לבין נכדתי. אני מאחלת לרומי הצלחה במסלול בו היא תבחר ובעיקר הנאה ממנו.

רומי: נהניתי להיות עם סבתא בזום ולעשות פעילויות, למדתי על ההיסטוריה המשפחתית, לדוגמא-  על איזו ספינה הורי סבתא עלו לארץ, כמה זמן הם היו בקפריסין, באילו דברים סבתא השתמשה בעבר ועוד הרבה מאוד דברים. אני מקווה שסבתא נהנתה בדיוק כמוני.