מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

בליץ
הוא הכינוי שניתן להפצצות הכבדות של לונדון בפרט ושל ערי בריטניה בכלל על ידי הלופטוואפה, חיל האוויר של גרמניה הנאצית, כחלק מהקרב על בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה בשנים 1941-1940. ההפצצות החלו ב-7 בספטמבר 1940, ונמשכו עד מאי 1941. בריטניה הייתה נתונה לפגיעתם של הנאצים עד מרץ 1945. (ויקיפדיה)
מתוך: הבליץ
בלך
בלך (בפרסית\פשטו: بلخ; באנגלית: Balkh) היא עיר עתיקה באזור צפון אפגניסטן, בקרבת העיר הגדולה מזאר-י שריף. מרקו פולו תיאר אותה בתחילת המאה ה-13 כ"עיר גדולה ואצילית" ומרכז גדול של השכלה, אך העיר נהרסה מספר פעמים בידי כובשים זרים ודעכה מאז ימי הביניים. כיום נותרו במקומה עיירה קטנה ושרידים ארכאולוגים. ויקיפדיה
מתוך: יפה מנשה עלתה מאפגניסטן
בלכהמר (Blechhammer)
בלכהמר היה מחנה בשלזיה עילית (כיום בדרום-מערב פולין), כ-30 ק"מ ממערב לגליוויצה, בו התקיימו מפעלי כימיקלים תחת שלטונה של גרמניה הנאצית, וכן מחנות שבויי מלחמה ומחנות עבודת כפייה. (ויקיפדיה)
מתוך: לוי אלאלוף – סבא שלי הגיבור
בלמונטה
בלמונטה (בפורטוגזית: Belmonte, מילולית: ההר היפה), היא עיירה בפורטוגל המורכבת מחמישה אזורים מינהליים, במחוז קשטלו ברנקו (Castelo Branco), עד 1976 פרובינציית ביירה ביישה (Beira Baixa). בלמונטה היא בת 7,602 תושבים, כש-3.200 מהם מתגוררים במרכז העירוני הראשי. העיירה על חמשת רובעיה משתרעת על שטח של 118 קמ"ר. האזור כולו מצוי כ-600 מטרים מעל גובה פני הים, ברכס בלמונטה, ליד סרה דה אשטרלה. אפשר להבחין מרחוק במבצר המרובע של הטירה המבוצרת. (ויקיפדיה)
מתוך: הקשר של אינסיו עם בית התפוצות
בלנית
בלנית היא אישה שתפקידה לסייע לטובלות במקווה לקיים את מצוות הטבילה לפי כללי ההלכה....מלבד ווידוא ביצוע הטבילה בשלמות, שהוא הבסיס לצורך בבלנית, במתכונתו המורחבת כולל התפקיד גם הפעלה טכנית של המקווה, הדרכה לטובלות, וידוא קיום התנאים המוקדמים לטבילה, ובדיקת גוף הטובלות מחציצה.
מתוך: סבתא רחל הבלנית במקווה הטהרה
בלנית
בלנית היא אישה שתפקידה לסייע לטובלות במקווה לקיים את מצוות הטבילה לפי כללי ההלכה. (ויקיפדיה)
מתוך: הטבילה
בלפור
בלפור היה ראש הממשלה ושר החוץ הבריטי שהצהיר את "הצהרת בלפור" ה"רואה בעין יפה" הקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. סבתי נולדה בבית-חולים ברחוב בלפור.
מתוך: הסיפור של דליה גרילק
בלפוריה
מושב בעמק יזרעאל, 3 ק"מ צפונית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הוא קרוי על שמו של שר החוץ הבריטי ארתור ג'יימס בלפור, החתום על הצהרת בלפור
מתוך: הצנע לכת
בלפוריה
בלפוריה הוא מושב בעמק יזרעאל, 3 ק"מ צפונית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הוא קרוי על שמו של שר החוץ הבריטי ארתור ג'יימס בלפור, החתום על הצהרת בלפור ונוסד ב-2 בנובמבר 1922, במלאת 5 שנים למתן ההצהרה.
מתוך: אהבת הארץ וציונות
בלפוריה
בלפוריה הוא מושב בעמק יזרעאל, 3 ק"מ צפונית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הוא קרוי על שמו של שר החוץ הבריטי ארתור ג'יימס בלפור, החתום על הצהרת בלפור‏, ונוסד ב-2 בנובמבר 1922, במלאת 5 שנים למתן ההצהרה.
מתוך: הציונות ואהבת המולדת במשפחת סלצקי
בלפוריה
בלפוריה הוא מושב בעמק יזרעאל, 3 ק"מ צפונית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הוא קרוי על שמו של שר החוץ הבריטי ארתור ג'יימס בלפור, החתום על הצהרת בלפור‏[1], ונוסד ב-2 בנובמבר 1922, במלאת 5 שנים למתן ההצהרה.
מתוך: חונכנו על אהבת המולדת ואהבת האדם
בלץ
בלץ (ברומנית: Bălţi) היא עיר הנמצאת בצפון מולדובה. ברומנית פירוש שמה "ביצה", וככל הנראה הסיבה לשם זה היא אזור הביצות שבו היא נמצאת. העיר נמצאת כ-120 ק"מ מצפון-מערב לקישינב, על-יד שפך הנהר ראוצל לראוט. עוברים בה שני נהרות קטנים נוספים, שנשפכים לראוט. בנוסף, בנתה העירייה שני אגמים מלאכותיים בתוך העיר. השיר היידי הנודע "עיירתי בלז", של המשורר יעקב ג'ייקובס, נכתב על אודות עיר זו. (ויקיפדיה)
מתוך: הביוגרפיה של בתיה שיינפלד
בלץ
בלץ (ברומנית: Bălţi) היא עיר הנמצאת בצפון מולדובה. אוכלוסייתה מונה 102,457 אנשים, נכון ל-2014. ברומנית פירוש שמה "ביצה", וככל הנראה הסיבה לשם זה היא אזור הביצות שבו היא נמצאת. העיר נמצאת כ-120 ק"מ מצפון-מערב לקישינב, על-יד שפך הנהר ראוצל לראוט. עוברים בה שני נהרות קטנים נוספים, שנשפכים לראוט. בנוסף, בנתה העירייה שני אגמים מלאכותיים בתוך העיר. (ויקיפדיה)
מתוך: היציאה ממולדובה – יאנה רקוב
בלץ
הינה עיר הנמצאת בצפון מולדובה. אוכלוסיית העיר מונה 127,600 אנשים נכון ל-2005. ברומנית פירוש שמה "ביצה", כנראה הסיבה לשם היא אזור הביצות שבו היא נמצאת. העיר שימשה כמרכז תרבות יידיש. עם תחילת המלחמה ביוני 1941 בין גרמניה לברית המועצות, נהרסו 2/3 מהבתים בעיר בהפצצות של מטוסים גרמניים. רוב היהודים הספיקו לברוח לאוזבקיסטן ולקזחסטן, ולכן ניצלו ברובם. חלק מהיהודים ברחו ליישובים סמוכים ובעיקר לבלד שם רובם נהרגו על ידי רומנים ב- 7 ביולי. ב- 9 ביולי כוחות גרמניים נכנסו לבלץ ומיד התחילו ברצח המוני של היהודים שנשארו בסביבה. אחרי שרומנים קבלו שליטה בעיר מגרמנים, הם הקימו 3 מחנות ריכוז ליהודי בלץ. רוב היהודים במחנות מתו מרעב ומחלות. אלו ששרדו כ-3000 איש, נשלחו למחנות מעצר בטרנסניסטריה. אחרי מלחמת העולם השנייה יהודים התחילו לחזור לבלץ. ב-1959 סגרו השלטונות הסובייטיים את בית הכנסת האחרון שנשאר בעיר. לפי מפקד אוכלוסין משנת 1970 היה מספר היהודים בבלץ סביבות 15,000. בתחילת שנות ה-90 רוב היהודים מבלץ עלו לישראל.
מתוך: חזרתי לארץ אבותיי