חזרתי לארץ אבותיי
העלייה לארץ אבותינו ריגשה אותי מאוד
מוצא המשפחה
אני, נפתלי גרינברג, נולדתי ב-1941 להוריי מאיר ושרה , בעיר בלץ שבסרביה (והיום
מולדובה) בתקופת מלחמת העולם השנייה.
אבי מאיר ז"ל
נולד בצ'רנוביץ בסרביה (מולדובה כיום), ואמי שרה ז"ל נולדה בעיר בנדרי בסרביה
(מולדובה כיום).
הורי ז"ל נישאו בשנת 1940, ואני נולדתי בשנת
1941 בתקופת המלחמה בסרביה. סרביה הייתה אז תחת
כיבוש רוסי, ולכן שפת האם שלי הייתה רוסית.
הורי סיפרו לי, שבשנת 1941 הם
התחילו במסע בריחה מהגרמנים, ונרדפנו על ידיהם עד תום המלחמה.
נישואיי
עם השנים נישאתי לנלי ילידת בלץ שבסרביה
(והיום מולדובה).
נלי אשתי נולדה ב-1945 להוריה זאב ורבקה, מיד לאחר תום מלחמת-העולם השנייה.
נפתלי ונלי בחתונתם
זיכרון מאירוע משמעותי שהתרחש במדינת ישראל: מלחמת ששת הימים
* הרקע למלחמה:
המצרים סגרו את מיצרי טירָן, וכך אוניות ישראליות לא יכלו להיכנס ולצאת
דרך ים-סוף לאילת.
חיל-האוויר הישראלי תקף את שדות התעופה במצרים, בסוריה, בירדן ובעירק. המטרה הייתה לפגוע במסלולי ההמראה ובמטוסים
הגלויים שבשדות-התעופה.
בסיומה
-שלטה ישראל בכל מדבר סיני עד תעלת סואץ, כל רמת הגולן , כל עבר הירדן עד נהר
הירדן.
גולת
הכותרת הייתה כיבוש ירושלים המזרחית, כולל ובעיקר הר-הבית והכותל המערבי.
* שמה של המלחמה:
המלחמה
נקראת כך, כיוון שהיא ארכה שישה ימים בלבד.
ירושלים, הר הבית
הטבעתי חותם במדינת ישראל
כנרדף שואה וכמעפיל, לאחר שהתאפשר לי ולמשפחתי לעלות לארץ אבותינו,
התרגשתי מאוד וחשתי בלב שלם שחזרתי לארץ אבותיי .
כשהגיע זמני להתגייס לצבא-ההגנה-לישראל, לא היה מאושר ממני. חשתי כי אני מטביע חותם
במדינת היהודים עם כל הכרוך בזה.
לאחר גיוסי התנדבתי לקורס טיס.
נפתלי בקורס בצבא
כיום
נלי ואני הננו הורים לעינת, שירלי וליבי.
אור המראיין הוא אחיהם הבכור של נכדינו, ליהוא וגיא, מבתנו שירלי.
סיפורו/ה של נפתלי גרינברג תועד על ידי הנכד/ה אור
חמו במסגרת תכנית הקשר הרב-דורי
בבי"ס "נעמי שמר" בתל-אביב, בשנת הלימודים תשע"ג (2012-3), בהובלתה של הגב' שרה לאוטמן.
עיבוד ועריכה: גב' ורדה ברגמן, מתנדבת בית התפוצות
מילון
בלץהינה עיר הנמצאת בצפון מולדובה. אוכלוסיית העיר מונה 127,600 אנשים נכון ל-2005. ברומנית פירוש שמה "ביצה", כנראה הסיבה לשם היא אזור הביצות שבו היא נמצאת. העיר שימשה כמרכז תרבות יידיש. עם תחילת המלחמה ביוני 1941 בין גרמניה לברית המועצות, נהרסו 2/3 מהבתים בעיר בהפצצות של מטוסים גרמניים. רוב היהודים הספיקו לברוח לאוזבקיסטן ולקזחסטן, ולכן ניצלו ברובם. חלק מהיהודים ברחו ליישובים סמוכים ובעיקר לבלד שם רובם נהרגו על ידי רומנים ב- 7 ביולי. ב- 9 ביולי כוחות גרמניים נכנסו לבלץ ומיד התחילו ברצח המוני של היהודים שנשארו בסביבה. אחרי שרומנים קבלו שליטה בעיר מגרמנים, הם הקימו 3 מחנות ריכוז ליהודי בלץ. רוב היהודים במחנות מתו מרעב ומחלות. אלו ששרדו כ-3000 איש, נשלחו למחנות מעצר בטרנסניסטריה. אחרי מלחמת העולם השנייה יהודים התחילו לחזור לבלץ. ב-1959 סגרו השלטונות הסובייטיים את בית הכנסת האחרון שנשאר בעיר. לפי מפקד אוכלוסין משנת 1970 היה מספר היהודים בבלץ סביבות 15,000. בתחילת שנות ה-90 רוב היהודים מבלץ עלו לישראל.
ציטוטים
”כשהגיע זמני להתגייס לצבא ההגנה לישראל, לא היה מאושר ממני. “”חשתי כי אני מטביע חותם במדינת היהודים עם כל הכרוך בזה . “
