מאגר סיפורי מורשת

הרגע הכי קשה ומפחיד היה חציית תעלת סואץ. המצרים לא הפסיקו לירות עלינו וכל הנשק והתחמושת נמצא עלינו. רימון הכי קטן היה פוגע בנו ואנחנו עפים באוויר.

מתוך: מלחמת יום הכיפורים של סבא

בלילה שמעתי את רעש המכוניות הרבות שגויסו כנראה כדי לאסוף את אנשי המילואים, ונפשית התכוננתי למשהו לא טוב

מתוך: בשבילי הזיכרון

"אני נותן לך את הברכה להצלחה ולבריאות ואתה תעשה את השאר"

מתוך: סבא יחיה האהוב מגשים חלומו ונקבר בארץ ישראל

במצלמות הישנות של פעם אי אפשר היה לראות מה יצא בתמונה עד שלא פיתחו את התמונות

מתוך: משהו קצת אחר – בעין העדשה

מה רבה הייתה הפתעתי כשמצאתי, בהתרגשות, תעודות של אבי

מתוך: מסע שתחילתו ברכבת משא טרנס סיבירית

להשקיע בלימודים, מי שמשקיע מצליח

מתוך: סיפור אהבה עם טעימה מהודו

כאשר הגענו לחוף נגלתה מולנו חיפה, סוף סוף הרגשנו בבית.

מתוך: עלייתה של סבתא בתיה נוריאל לישראל

התקשרנו לנציגות ישראל בהוואנה וביקשנו לקבל דגל ישראל כדי שנוכל לצעוד עם דגל ישראל כמו כל מדינות העולם

מתוך: סבא שלמה בן גל – אין דבר העומד בפני הרצון

גם מתוך העצב והשכול יש תקווה ותקומה לעם היהודי

מתוך: סבא שלמה בן גל – אין דבר העומד בפני הרצון

בזמנם כולם היו שווים וכולם היו מרוצים מהמעט שיש

מתוך: ילדותה של סבתא איילה

וכמו שקורה בסרטים המורה ותלמידתו מתאהבים

מתוך: משפחת הביל"ויים שלי

"התכוננו למלחמה".

מתוך: סבתא בתיה מספרת על מלחמת ששת הימים

״אם אין אני לי, מי לי?״ (הלל הזקן במשנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י"ד)

מתוך: המסע של פרץ

"בשל הקירבה הצמודה למדינת אויב, סבלנו מהתקפות כמעט יומיומיות של הפגזות קטיושות, וחדירת מחבלים למושב שלנו"

מתוך: ילדותה של סבתא בת שבע תחת הפגזות

"...תרומתם של סבתי נירה וסבי שמוליק לקשר הבין-דורי. הם עדיין ממשיכים לטפח את הקשר הזה עם נכדתם ונכדיהם....".

מתוך: ילדותם של סבתא נירה וסבא שמוליק

קראו לי 'ראש הזהב', כי הייתי נוגח עם הראש את הגולים לשער

מתוך: ראש הזהב

צומת רעננה הייתה כיכר גדולה ועמדו שם תמיד עגלות עם עגלונים

מתוך: סיפור חייה של סבתא בתיה ברד

לסבתא שלי יש אח תאום ושמו ארקדי הם גדלו במשפחה מאוד אוהבת וחמה

מתוך: סבתא יהודית – לא רק מרק עוף

היה לנו מאד קשה להגיע לארץ. מבחינתי המסר הוא ששום דבר לא עצר אותם מלהגיע לארץ שהיתה עבורם מאד חשובה

מתוך: עלייתה של סבתי אנט ממרוקו

בזמנו בעירק אסור היה לצאת מהבתים בלילות

מתוך: ילדותה של סבתא ג'ולייט והעלייה לישראל

בכותל היינו מתפללים ושמים פתקאות, בעיקר היינו מבקשים בריאות לאמא שלי, שהיתה חולה מאד.

מתוך: הכותל המערבי בעבר ובהווה

אני מתגעגעת לימים שהנכדות שלי ישנו אצלי, והלכנו לטייל בבוקר ביום שבת, והיינו יכולות להיות ביחד בלי מסכות

מתוך: זכרונות מהעבר

תקופת ההסתגלות הייתה מאד קשה מפני שכל הילדים היו הרחק מהוריהם , בארץ חדשה, שפה חדשה אבל עם הזמן למדתי להתחבר

מתוך: העלייה של מרגרט ינאי ממוביי

כל חיי חלמתי על משפחה גדולה, כפיצוי על היותי בת יחידה, למשפחה קטנה

מתוך: סבתא מסודי, אישה קטנה – גדולה

"...לא היה שפע, אלא להפך - צנע..."

מתוך: ילדותה של סבתא אביבה קציר

באותם זמנים, מי שהיה עולה לארץ ישראל היה צריך לוותר על כל רכושו ולהשאיר אותו בעיראק, ולעלות ארצה, בלי כלום

מתוך: סבתא טובה מספרת על חייה ועל עלייתה לישראל

עליתי בלי רכוש, ולבשתי את הבגדים הכי יקרים שהיו לי, שאימא הכינה לי

מתוך: סבתא טובה מספרת על חייה ועל עלייתה לישראל

עיקר הגעגוע של סבתי הינם הזיכרונות של ילדותה עם הוריה ואחיה, הפשטות של הדברים והמשחקים ששיחקו שהכילו אהבה ותום

מתוך: לכל אדם יש סיפור

בכל שבוע שמנו מטבעות בקופסא הכחולה של קק''ל כי האמנו שאנחנו צריכים לעזור להקים מדינה ליהודים

מתוך: הסיפור של סבתא נעמי פלד

"מה שעזר להם להתגבר על המצב הקשה היה שכולם עזרו אחד לשני והיה אכפת להם, הייתה אהבה בין כולם."

מתוך: העלייה של סבא רחמים מעיראק