מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא יהודית – לא רק מרק עוף

סבתא ואני כיום
סבתא יהודית בילדותה
סבתא יהודית מספרת לנכדתה מאיה את סיפור חייה

שמי מאיה חאייט ואני מתעדת את סבתא שלי, יהודית. אבא של סבתא שלי, פסח, היה מהנדס בניין. אימא של סבתא שלי, מינה, לפני מלחמת העולם השנייה, הייתה מזכירה במשרד הבריאות ואחר כך עקרת בית. סבתא ומשפחתה גרו בעיר מינסק, בירת בלרוס. במשפחה היו ארבעה ילדים: שני אחים ושתי אחיות, לסבתא שלי יש אח תאום ושמו ארקדי. הם גדלו במשפחה מאוד אוהבת וחמה. כל המשפחה ניגנה על כלי נגינה (פסנתר וכינור), אהבו לשיר ולהעביר זמן ביחד ובשמחה.

משנת 1973 ועד שנת 1990 כל בני המשפחה עלו ארצה והשתלבו מאוד יפה בחברה ובתרבות. סבתא שלי עבדה בתעשייה צבאית בתור מהנדסת מכונות והשתתפה בפרויקטים מאוד חשובים. לסבתא שלי יש שני בנים. בנה הבכור זה אבי אשר נולד ברוסיה ובגיל 3 וחצי עלה לארץ, הבן השני נולד בארץ.

ראיון עם אבא

אבא מספר שהייתה לו ילדות מאושרת, הוא אהב שאימא שלו לוקחת ומחזירה אותו מחוגים ואהב שהיא עושה איתו שיעורי בית, אהב לשמוע על הסיפורים של סבתא מהתקופה שלה ברוסיה ותמיד אהב את האופטימיות שלה ושמחת החיים.

סיפור ילדות

סבתא מספרת: "נולדתי במשפחה מאוד חמה, יצירתית ומוזיקלית. למדתי לנגן על פסנתר ומאוד אהבתי את זה, למדתי בתיכון 5 יחידות פיזיקה ומתמטיקה. אחרי תיכון התקבלתי לטכניון למקצוע עיבוד שבבי והנדסת מכונות. כל הגיל הנעורים היה לי חברים טובים שעד עכשיו אנחנו שומרים על קשר. חקרנו את ההיסטוריה של בלרוס בזמן מלחמת העולם השנייה, ביקרנו במקומות בהם נלחמו הפרטיזנים ובאותו זמן זה היה מאוד מרתק."

סבתא בנעוריה

תמונה 1

אחרי חמש שנות לימוד טכניון התחלתי לעבוד במקצוע. התחתנתי בגיל 23 ונולד לנו בן הבכור. בשנת 1972 אחותי הגדולה עם משפחתה עשו את כל המאמצים לעלות לארץ ישראל. אנחנו עלינו בשנת 1978 עם ילד בן 3. היינו צריכים להתגבר על הרבה קשיים, כגון ללמוד את השפה, ללמוד את המנטליות הישראלית, התרבות המקומית ולמצוא מקום עבודה. היינו ציונים וזה נתן לנו כוח להתגבר על הקשיים ולהיקלט בארץ. אני התקבלתי לתעשייה הצבאית בתור מהנדסת מכונות. במשך השנים הגעתי לדרגה גבוהה בסיווג הביטחוני.

משחק ילדות

בילדותי גרתי בבניין גדול עם 12 כניסות והיו המון ילדים בבניין הזה. היה גם מרתף ארוך שם כל הילדים שיחקו, היינו משחקים "תפוס אותי", זה משחק דומה לשוטרים וגנבים. הינו מחולקים לשתי קבוצות, אחת הפושעים והקבוצה השנייה היו כאילו שוטרים. המשחק היה מרתק כי היו הרבה סמטאות ומקומות חשוכים וזה היה מאוד מרגש ומרתק.

סרטון תיעוד של סבתא יהודית: 

 

הזוית האישית

סבתא יהודית: היה בשבילי חשוב זמן איכות עם הנכדה שלי, מאיה. להיזכר, לדבר ולדון על פרקים מסוימים של החיים שלי. היה מרגש, מצחיק ומענין. תודה רבה על ההזדמנות הזאת!

מאיה: הייתה לי חוויה מרגשת לעשות את העבודה עם סבתא יהודית ולהיזכר יחד איתה במה שהיא עברה. למדתי מהעבודה על החיים של סבתא ועל דברים אחרים שקשורים למשפחה. הכי נהניתי בהכנת העבודה לצלם את הסרטון. אני ממליצה לכולם לעבור חוויה כזאת עם בן משפחה. אמנם סבתא יהודית מכינה מרק עוף מעולה, בני המשפחה מדברים רבות על המרק ונהנים ממנו. אבל מהתכנית למדתי שלסבתא עוד המון דברים מעבר למרק, למדתי עליה רבות במסגרת הכנת הסיפור.

מילון

בלרוס
מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון. הייתה שייכת לברית המועצות, ולאחר התפרקות ברית המועצות הפכה למדינה עצמאית. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”לסבתא שלי יש אח תאום ושמו ארקדי הם גדלו במשפחה מאוד אוהבת וחמה“

הקשר הרב דורי