מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משפחת הביל"ויים שלי

הנכדה תמר מתעדת את סיפורה של סבתא
חבר ביל"ו מרדכי הלקין
סיפור משפחתה של סבתי יעל כהן

שמי תמר חמאם, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי ואני אספר לכם את סיפורה של משפחתה של סבתי יעל (דפנא) כהן.

הביל"ויים

סבתא שלי היא ממשפחת הנקין, שהיו מהבילויים – תנועת ביל"ו – בית יעקב לכו ונלכה. הבילויים עלו לארץ אחרי הפרעות הקשות ברוסיה. הם הקימו את גדרה בשנת 1884, מרדכי הנקין סבא רבא של סבתא שלי היה המוכתר הראשון של גדרה. האדמות נקנו מידי פרדיננד פילבר הקונסול הצרפתי.

מרדכי הנקין נולד באוקראינה בשנת 1861, קיבל חינוך מסורתי, כשהתבגר הצטרף לתנועת חיבת ציון. עלה לארץ עם אחרוני הבילויים, יצא לגדרה עם משפחות בלקינד, פינברג וחנקין. בשנת 1886 עזב החבר, מנדל מוחולבסקי את הארץ וחזר לרוסיה וכך קיבל מרדכי את נחלתו. הוא למד את מנהגי הערבים והסתובב איתם, שימש כמוכתר הראשון של גדרה.

למרדכי ולאה אשתו נולדו שבעה ילדים. בתם הצעירה בלה היא סבתא של סבתא שלי (יעל).

למעלה מימין הזידא בלה ומשה הבאבא. בשורה השנייה: אביטל, יעל וישראל עם הבאבא ומלכה, למטה ענבל וירון 

תמונה 1

ארבעה דורות

תמונה 2

המורה והאהבה החדשה

כשגדרה כבר הייתה מושבה "ותיקה" הגיע למושבה מורה חדש, משה בלושטיין (דפנא). הוא היה מורה מסוג חדש, מדבר ומזמר עברית, אהב טבע, הוא הכניס חיים לבית הספר, הוציא את הילדים לטבע, לשדות. מכיוון שלא היו שירים לילדים, הוא חיבר מנגינות לשירי משוררים וגם כתב בעצמו. הילדים שלא היו רגילים למורה שכזה, "התאהבו" במורה החדש.

וכמו שקורה בסרטים, המורה ותלמידתו בלה הנקין מתאהבים. כאשר מלאו לבלה 17, הם מתחתנים, בהתחלה ההורים לא היו מרוצים מהשידוך, אבל הזיווג עלה יפה. לבלה ומשה נולדו שני ילדים, אביטל הבכור, נולד ביום האחרון של שנת 1916, בארץ הייתה מלחמה, כשהסתיימה המלחמה, החלה המשפחה בנדודים.

משה דפנא התחיל ללמד במקווה ישראל, אח"כ עברו לתל אביב, שם לימד בבית ספר לבנות, הם גרו בקצה הצפוני של תל אביב באותם ימים, מצאו מגרש בזול, שגם מורה במשכורתו הדלה יכול היה להרשות לעצמו.

שכונת המשוררים והכותבים

הבית שלהם היה ברחוב בוגרשוב 3, זה היה הבית הראשון בשכונה, אחריו קמו בתים נוספים, רובם של סופרים ומורים. האווירה בבית הייתה של ספרות וסופרים, אווירה עברית שייחדה את כל השכונה. בבית הסמוך בדירת הגג גרה רחל המשוררת, היא הייתה חולה ובודדה.

בלה דאגה לה, כל יום הייתה מגיעה ומטפלת בה וכשהיה לרחל כוח הייתה יורדת אל ביתם. אביטל השתוקק לראות את רחל ומדי פעם היה מתגנב לביתה. מדי פעם הוא ואחותו היו מקריאים לה שירים, רחל אף הקדישה לטובה אחותו את השיר "ליד החלון".

בשנת 1927 יוצא משה ללימודים בארה"ב. בהמשך, משה היה המפקח של מחוז תל אביב במשרד החינוך, היה משורר, כתב בין היתר את "אמא יקרה", "היורה שמע נא" ועוד.

אביטל לומד בגימנסיה הרצליה בתל אביב. בהשפעת בני השכונה וחבריו מהגימנסיה הוא מצטרף לתנועת "המחנות העולים". עם סיום בית הספר הולך עם חבריו להכשרה ברעננה, שם מכיר את מלכה (אימא של סבתא שלי). בהמשך הם יורדים לסדום לעבוד במפעלי האשלג בים המלח.

מיישבים ואוהבים

בשנת 1937 הם נקראים ליישב את עמק בית שאן. הם מקימים את קיבוץ מעוז חיים, ישוב חומה ומגדל. בשנה הראשונה בקיבוץ נולד בנם אהוד, (עליו כתב משה דפנא את השיר "הודי חמודי"). אהוד נהרג במלחמת יום כיפור. בשנת 1945 נולדה סבתא שלי יעל.

אביטל היה גפיר, מודד, הוא היה מזכיר הקיבוץ, היה עורך עיתון "קיבוץ" והיה חבר מערכת של הוצאת הספרים "הקיבוץ המאוחד", היה מתרגם ומשורר.

סבתא שלי יעל, אחרי הצבא, יצאה לשנת שירות בקיבוץ נווה אור, שם הכירה את סבא שלי ושם נולדה אימא שלי.

סבא וסבתא שלי חיים עד היום בנווה אור.

הזוית האישית

תמר: היה מעניין מאוד ללמוד על הסיפור של המשפחה של סבתא יעל.

סבתא יעל: נהנתי לספר את סיפור משפחתי לתמר, ומקווה שעוד אנשים יקראו את סיפור המשפחה המעניין שלנו.

קישור לסיפורו של סבא: "סבא ישראל כהן ממשפחת הבילו"יים שלי"

מילון

חומה ומגדל
מבצעי הקמה של יישובים חקלאיים יהודיים מבוצרים בארץ ישראל.

ביל"ו
תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית. שמה מורכב מראשי התיבות של הפסוק "בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה" (ישעיהו, ב', ה'). בתחילה קראה לעצמה הקבוצה בשם "דאבי"ו" - ראשי תיבות משמות, י"ד, ט"ו: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ". התנועה הוקמה לאחר הפוגרומים, "הסופות בנגב", אשר התחוללו ברוסיה בעקבות רצח הצאר בידי מהפכנים, בשנת 1881. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”וכמו שקורה בסרטים המורה ותלמידתו מתאהבים“

הקשר הרב דורי