חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

דורה
דּוּרָה (ידועה גם כסוֹרְגוּם, משמה הלטיני Sorghum) היא סוג במשפחת הדגן שמגוון ממיניו וזניו משמשים למאכל אדם ובהמה. זרעיו של המין המתורבת, הם הדגן החמישי בחשיבותו בעולם אחרי החיטה, האורז, התירס והשעורה.
מתוך: כוחה של מגילה המשמרת מסורת ואמונה
דורה (אוניית מעפילים)
דורה הייתה אוניית מעפילים שארגנה ההגנה. האונייה הפליגה תחת פיקודו של צבי ספקטור, ובליווי הגדעוני עמירם שוחט (שלימים היה אחד מכ"ג יורדי הסירה). "דורה" הפליגה מנמל אמסטרדם בהולנד ביוני 1939, ועל סיפונה כ-300 מעפילים. הגיעה לאנטוורפן בבלגיה, שם עלו לסיפונה 180 מעפילים נוספים. בשל התנאים הגרועים שבה, היא נקראה בפי הנוסעים: "ספינת ארון המתים". (ויקיפדיה)
מתוך: חייו ותחומי העניין המגוונים של סבא אבישי זעירא
דורוחוי
דורוחוי (Dorohoi), עיר בת 31,073 תושבים, נכון לשנת 2002, במחוז בוטושאן, רומניה. העיר שוכנת במולדובה בחלק השמאלי של עמק הסירט, בחלק העליון של נחל ז'יז'יה ויובליו, בוחאי, מוריי, קריבה וגיצלואיה. ב-1 ביולי 1940 ביצע הצבא הרומני פוגרום ביהודי המקום. (ויקיפדיה)
מתוך: שושנה- סיפור על אהבה ובכי
דורוחוי
ורוחוי (Dorohoi, יידיש:דורוהוי), עיר בת 31,073 תושבים, נכון לשנת 2002, במחוז בוטושאן, רומניה. בשנת 1930 חיו בדורוחוי 15,866 תושבים, 5,788 מתוכם יהודים. בתחילת 1940 רוכזו בדורוחוי יהודים מכל הכפרים באזור, לאחר שגורשו מבתיהם. ב-1 ביולי 1940 ביצע הצבא הרומני פוגרום ביהודי המקום.
מתוך: סיפורה של דורה
דורות
דּוֹרוֹת הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, ליד העיר שדרות, בתחומי המועצה האזורית שער הנגב, לצד כביש 334 היוצא משדרות לכיוון בית קמה. הקיבוץ הוא הקיבוץ הראשון בנגב בהיווסדו בשנת 1941. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא רבתא אסתר ואחותה עולות מטורקיה לבדן
דורות
התקופה שבין הורה לצאצא שלו. שלב באילן היוחסין. "אנחנו דור שביעי בארץ."
מתוך: סבא ראובן חושן
דושנבה
פירוש המילה מטג'יקית היא יום שני. על שמה נקראת עיר הבירה של המדינה טג'יקיסטן. עיקר כלכלת העיר מתבססת על מכרות הפחם, עופרת והארסן הנכרים בקרבת העיר. העיר משמשת מרכז לגידול כותנה וייצוא מוצרי טקסטיל ומשי. (ויקיפדיה)
מתוך: ההתחלה של הסוף
דושנבה
דוּשָנבֶּה, היא בירת טג'יקיסטן. פירוש שם העיר בטג'יקית ובפרסית - "יום שני". במקום היה כפר ובו שוק גדול שפעל בכל יום שני. (ויקיפדיה)
מתוך: קורות חייה של בתיה דוידוב