מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא ראובן חושן

סבא ראובן ועומרי בקשר הרב דורי
סבא ראובן בעבר (חתיךךך)
החתונה במעלית

שמי ראובן חושן. נולדתי בישראל ואני סבא של עומרי חושן יחדיו אנו משתתפים בתכנית הקשר הרב דורי, במפגשים הבאתי את סיפור משפחתנו:

הסיפור שלי מתחיל בגרמניה של ראשית המאה הקודמת (1900). בשנת 1914 פתחה גרמניה וגרורותיה במלחמה כנגד צרפת, אנגליה ורוסיה ובנות בריתן (בעיקר ארה"ב). במלחמה זו (מלחמת העולם הראשונה) נהרגו מיליונים רבים.

סבא שלי, שהוא סבא רבא רבא שלך, נולד בשנת 1880 היה בגיל גיוס כשפרצה מלחמה זו. כחייל בצבא הגרמני סבא שלי נלחם בחזית הרוסית ואף נפל בשבי הרוסי.

סבא רבא רבא

תמונה 1

היהודים מפוזרים בכל העולם. נשאלת השאלה מהיכן הגיעו היהודים לגרמניה. אחת הדעות היא שמוצאם מגרוש ספרד. במאה ה-15 השתלטו הנוצרים על ספרד שהייתה עד אז בשלטון המוסלמים שהעניקו תנאי חיים טובים ליהודים. הנוצרים דרשו מהיהודים להתנצר ומי שלא נענה הוצא להורג. חלקם התנצרו, וחלקם ברחו לארצות השכנות (כולל גרמניה).

אחד החיילים שהשתחררו בתום המלחמה הזו היה סמל בשם היטלר שהקים את המפלגה הנאצית בגרמניה שכוחה הלך ועלה ובשנת  1933 אף נבחר לבית הנבחרים. חלק נכבד של יהודי גרמניה חשו על בשרם את הסכנה לחייהם והחליטו להימלט מארצם. חלקם ברחו לארה"ב וחלקם לישראל.

סבא וסבתא שלי החליטו גם לעלות לישראל ושלחו את אמי, שהייתה אז בת 19, לעלות לפניהם. אמי הגיעה לארץ והתגוררה אצל מכרים של הוריה. הארץ הייתה לאמי זרה לחלוטין, היא לא הכירה כלל את השפה העברית וסבלה מקשיי התאקלמות קשים.

מאלבום התמונות המשפחתי

תמונה 2

אבי – הסבא רבא של עומרי – חי בעת ההיא בחלק אחר של גרמניה. גם הוא הבין שהמצב מחייב לעזוב את גרמניה בהקדם האפשרי. (נציין כאן שיהודים רבים לא האמינו שיאונה להם כל רע מאחר והרגישו כל כך "בבית" בארץ זו).

הוא יצא בדרכו לישראל והגיע לחיפה. תשאלו אולי באיזו חברת תעופה הוא טס. אז שתדעו שעד לפני כ- 10 או 15 שנים מחירי הטיסה היו גבוהים פי 10 ויותר ממחירם היום והיו שמורים רק למיליונרים. אני למשל טסתי לחו"ל לראשונה בהגיעי לגיל 20, הדור של עומרי ושלכם טס לראשונה כבר בגיל שבוע!!!. כלי התחבורה העיקרי בימים ההם הייתה האנייה! ולכן הגיעו מרבית הבאים לארץ לנמל חיפה.

הבית שבו התגוררה אמי היה הבית הכי גבוה בחיפה והדיירים שלו החליטו להתקין בו מעלית. אבי התקבל לעבודה בחברת מעליות שהייתה זו שזכתה בעבודה להתקנת אותה מעלית. אמי ואבי נפגשו בחדר המדרגות והייתה זו אהבה ממבט ראשון.

בגיל חצי שנה עברו הורי יחד איתי  לתל אביב. כשהגעתי לגיל שלוש עמדתי עם אמי על המדרכה ליד הבית שבו גרנו ובידי היה כדור כשלפתע הכדור עף לכיוון הכביש. אני רצתי אחריו ולא הבחנתי במכונית המתקרבת וזו הפילה אותי ועברה מעלי. דם נזל על עיני ואמי חשבה שאבדתי עין. לאחר טיפול קצר בקופת חולים התברר שלא נפגעתי כלל בעין.

גרנו ממש ליד בית ספר "תל נורדאו" שהיה מבחינות רבות "זעיר בורגני". אבי, שהיה בעל הכרה סוציאליסטית, רשם אותי לבית ספר א.ד.גורדון שהיה שייך לזרם העובדים והיה במרחק הליכה של חצי שעה מהבית. המורה שלי בכתה א' הייתה יונה ניב שלימדה אותנו שש שנים עד סוף כתה ו' (בניגוד למקובל – שנתיים). בשש השנים הללו נקשרנו מאוד למורה וכשעזבה אותנו הייתה לנו פרדה מאוד עצובה. במשך השנים לאחר מכן ביקרנו אותה מידי שנה עד למותה בגיל 103.

בצעירותי הייתי פעיל בתנועת נוער בשם השומר הצעיר. התנועה הזו האמינה בקומוניזם (כולם שווים ואין עשירים ועניים) שהיה המשטר ברוסיה בהנהגה של סטאלין. לימים הסתבר שאותו סטאלין היה המנהיג שהוביל את ברית המועצות לניצחון על היטלר מצד אחד אבל היה רוצח המונים מבני עמו.

במסגרת תנועת הנוער היינו בחופשת הקיץ מתנדבים לעבודה ועזרה לקיבוצים. בגיל 17 היינו בקיבוץ נירים ואני שובצתי לעבודה ברפת בקר לבשר שבה מוציאים את הפרות למרעה (להבדיל מרפת בקר לחלב) כשאנחנו רוכבים על סוסים. וכמובן היה כיף עצום. בגיל 18 התנדבנו בקיבוץ מסילות שבו שובצתי לעבודת חריש על טרקטור שרשראות.  זו הייתה עבודה מאוד אחראית שכמובן מאוד נהניתי ממנה.

בגיל 18 התגייסתי לצה"ל ואחרי קורס מ"כים (מפקדי כיתות) נפתחה מלחמת קדש (שמטרתה השתלטות על תעלת סואץ) שבה השתתפתי. בדרכנו למיתלה (מעבר ידוע בדרך לתעלה) עברנו דרך מחנה שהיה מחסן של הצבא המצרי. מכיוון שהיינו מיוזעים, חלק מאיתנו החליף בגדים ולבש בגדים של הצבא המצרי שהיו באותו מחסן. אחד מהם היה הבן זוג שלי באוהל ולצערי הוא נהרג במלחמה. מאחר שהיה לבוש במדים מצריים הוא נקבר יחד עם חיילים מצריים וגופתו לא נמצאה עד היום.

כשגמרתי את השירות הצבאי ב-1958 נרשמתי ללמודים בטכניון במגמת הנדסת מכונות. ב-1962, עם סיום הלימודים, נסעתי לעבוד בחברה לייצור מדחסים בשוויץ. מאוד נהניתי מהשהות שם וכעבור שנתיים (1963) נסעתי לארה"ב לאוניברסיטת קולומביה שם למדתי לתואר שני בניהול תעשייתי. בזמן שהותי שם נרצח הנשיא האהוב. John F. Kennedy. עד היום לא ידוע בוודאות מי רצח אותו ומה היה המניע.

בשנת 1967 באתי לישראל לחופשה שבה הכרתי את נאוה (סבתא שלך) והייתה זו אהבה ממבט ראשון. החלטנו להתחתן ונולדו לנו שני בנים גיא (אבא  שלך) ואורי.

תמונה 3

גיא היה תלמיד טוב בבית הספר ולאחר גמר התיכון גייסו אותו לקורס טייס שבסופו ייעדו אותו לנווטות. גיא לא הסכים ועזב את הקורס. עם שחרורו מהצבא נרשם ללימודי רפואה ובמהלך הלימודים התפרנס מעבודת מלצרות. כיום הוא סגן מנהל מחלקה פנימית בבית החולים איכילוב. אורי אחיו מנהל חברות בתחום ההייטק.

תמונה 4

הזוית האישית

תכנית הקשר הרב דורי, חיזקה מאוד מאוד את הקשר בין הסבא לנכד.

מילון

דורות
התקופה שבין הורה לצאצא שלו. שלב באילן היוחסין. "אנחנו דור שביעי בארץ."

ציטוטים

”בריחה מהנאצים והחיים בישראל“

הקשר הרב דורי