מאגר סיפורי מורשת

שמי ניב שלום מזרחי, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבי, אבישי זעירא, במהלכה אנו מתעדים את סיפור חייו של סבא במאגר המורשת של התכנית.

שם אביו של סבא הוא נפתלי זעירא, יליד צ'כסלובקיה (כיום צ'כיה). הוא עלה לארץ ישראל בעקבות שליחות המשפחה שלו לקנות קרקע. חוץ מאחותו, אף אחד לא שרד את השואה. הוא היה ספרן בסמינר למורים גבעת השלושה, באותה תקופה לא היו מקורות מידע וכאשר רצו לדעת איזה ספר עוסק בדבר מסוים, שאלו אותו. בנוסף, לקח חלק במבצע חילוץ הגופות מג'נין יחד עם הרב גורן.

שם אמו של סבא הוא מרים נורדן, ילידת אמסטרדם (הולנד). היא גדלה בבית יתומים יהודי באמסטרדם בגלל שהוריה נפטרו. לאחר מכן עברה תקופת הכשרה אצל חוואי כדי שתוכל לעבוד בחקלאות בארץ ישראל. היא עלתה באונייה "דורה". היא עלתה ללא אישור עלייה לארץ ישראל ונאלצה לקרוע את הדרכון שלה בלב הים. היא הגיעה ב- 30 לספטמבר 1939 לחוף שפיים, ומשם העבירו אותה לקיבוץ רודגס. בנוסף, היא הייתה גננת ועבדה במשק הבית והתפרנסה מקיום משק חקלאי (פרות, עופות תרנגולות וכו').

ילדות

כאשר אימא של סבא הייתה בהריון, לקחו אותה ברכב משוריין לבית החולים העמק בעפולה בגלל כל המאורעות שקרו לפני קום המדינה, שם הוא נולד. בחרו לסבא את השם אבישי על שם אבישי בן צרויה, שהיה בנה של אחותו של דוד המלך בתנ"ך.

בילדותו של סבא גננות לא יכלו לעבוד היכן שרצו, אלא הן עבדו במקום אליו משרד החינוך שלח אותן אליו. הגן שבו עבדה אמו היה במושב צוריאל בגליל לעולים חדשים, אשר היה רחוק מהבית, לכן סבא נאלץ ללמוד במוסד ילדים. בגיל 10 עבר סבא למושב נחלים ולמד בבית ספר משותף למושב ולקיבוץ הסמוך להם, בארות יצחק.

בישראל אז הבתים היו קטנים ורובם לא היו רבי קומות. סבא עבד במשק הביתי, הוא עזר הרבה במשק: הוא האכיל את הפרות והתרנגולות, הוא עזר בגידול ירקות ופירות בשדה ועוד… בעקבות כך, לא היה לו הרבה זמן פנוי וכאשר כן היה לו, הוא היה משחק כדורגל והלך לתנועת הנוער "בני עקיבא". הוא השתתף בפעילות חברתית ומחנות קיץ, לאחר תקופה הוא הפך למדריך בתנועה, פעילות חברתית הייתה חשובה! הם הלכו לטיולים, הדליקו מדורות ושרו שירים ישראלים, הוא מאוד נהנה לגדול במושב טבע ולקחת חלק בתנועת נוער.

לאחר סיום כיתה ח', סבא עבר ללמוד בבית ספר מקצועי "אורט" בכפר אברהם במשך ארבע שנים עד לשירות הצבאי.

סבא בילדותו עם אמו

צבא

עקב כך שסבא היה בוגר של בית ספר "אורט", הוא היה בחיל החימוש וסופח לחיל התותחנים ובכל שירותו היה באותה יחידה בצבא הסדיר. תפקידו היה להיות המסגר של התותחנים, הוא היה צריך לתקן ולתחזק את התותחים. סבא נלחם במלחמת ששת הימים בצבא הסדיר והוא היה במילואים במלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל. במלחמת יום הכיפורים, סבא יצא לטייל עם סבתא ברחובות וראה שיש המון תנועה בכבישים, הוא הרגיש שמשהו היה מוזר וחזר הביתה. שעה לאחר מכן מישהו דפק בדלת שלהם והודיע לסבא שהוא צריך להתגייס. במלחמת יום הכיפורים הוא היה במילואים במשך תשעה חודשים, תפקידו היה להיות סמוך לחזית של הגבול עם ירדן, כיוון שהיה חשש שהירדנים גם יתקפו, אך הם לא השתתפו ובעקבות כך סבא לא נלחם והיה בכוננות. לאחר שלושה שבועות, העבירו אותם לסיני ששם היו קרבות. לאחר סיום השירות הצבאי, סבא התחיל לעבוד מיד.

סבא בזמן השירות הסדיר

מקצוע ועיסוק

מכיוון שהתמחה בנשקים, הוא התקבל לתעשייה הצבאית כבוחן נשק. לאחר שנה, הוא נסע ללונדון ולמד ספרות אנגלית בקולג', הוא התפרנס ממלצרות ושטיפת כלים במסעדה. לאחר שנתיים חזר לארץ ישראל. סבא התקבל ל"אל על" כפקיד ניהול של מחלקת תחזוקת מטוסים. לאחר חמש שנים, סבא עבר קורס דיילי אוויר ובהמשך עבר קורס מנהלי שירות בטיסה והיה מנהל שירות בטיסה עד שיצא לגמלאות. זו הייתה בשבילו עבודה מעניינת ומאתגרת והוא זכה לבקר בארצות רבות, לדוגמא: אנגליה, ארצות הברית, דנמרק, צרפת ועוד. בנוסף, סבא ובת זוגו הקימו וניהלו גלריה לאומנות ותכשיטים ביפו העתיקה בשם "A Touch Of Silver" (מגע הכסף), לאחר 13 שנים החנות נסגרה.

סבא כאשר הוא קיבל מצטיין בזמן שירותו באל-על

סבא במהלך אחת הטיסות

גמלאות

לאחר 44 שנים במהלכן שירת באל על, סבא יצא לגמלאות. זאת לא הייתה תקופה קלה בשבילו להפסיק לעבוד במקצוע שהוא עבד בו הרבה מאוד זמן, אך לא הייתה לו אפשרות להמשיך עקב חוק שמחייב לצאת לגמלאות בגיל 67. אם יכל, היה ממשיך לעבוד עוד כמה שנים.

בזמנו הפנוי, סבא צורך תרבות, קורא ספרים ועושה הרבה ספורט, הוא מבלה כל יום בפארק, רץ והולך. גם בתקופת הקורונה המשיך ללכת ולרוץ. סבא הכי נהנה לפגוש אותנו, הנכדים שלו.

מסר לדור הצעיר: כמסר לדור הצעיר נרצה לציין שזו זכות שיש לכם סבא וסבתא כיוון שבזמנו לא כולם זכו לכך, סבי מעולם לא הכיר את סבא וסבתא שלו מצד אבא או אימא. לכן, חשוב הקשר שלכם עם סבא וסבתא.

הזוית האישית

ניב הנכד המתעד: זכיתי להכיר את סבא הרבה יותר והידע שלי לגבי משפחתי התרחב, נהנינו מזמן איכות יחד בזמן הכנת התיעוד ובסיור במוזיאון.