מאגר סיפורי מורשת

ניצנים - קיבוץ

נִיצָּנִים הוא קיבוץ בתחומי המועצה האזורית חוף אשקלון, במרחק של כ-5 ק"מ מצפון מזרח לאשקלון, ובמרחק זהה מדרום לאשדוד. בקרב על ניצנים במלחמת העצמאות נכבש הקיבוץ בידי חיל המשלוח המצרי, ושב ונכבש בידי צה"ל בסוף המלחמה. לאחר המלחמה שבו רוב חבריו והקיבוץ הוקם מחדש במיקום אחר בשטח הפתוח שבחולות ניצנים. (ויקיפדיה)

מתוך: מלחמת השחרור בקיבוץ ניצנים

ניק-א-בוק- אוף- גלורי

סוג של קינוח המוגש בכוס ענקית

מתוך: סבתא יהודית שלי

ניקוֹלַאֶה צַ'אוּשֶׁסְקוּ

ניקוֹלַאֶה צַ'אוּשֶׁסְקוּ היה פוליטיקאי קומוניסטי רומני, השליט השני והאחרון של רומניה הקומוניסטית. הוא עלה לשלטון ב-1965 וכיהן כמזכיר המפלגה הקומוניסטית הרומנית ובהמשך גם כנשיא רומניה עד פרוץ המהפכה הרומנית בדצמבר 1989, בסופה הוצא להורג יחד עם רעייתו, אלנה צ'אושסקו. (ויקיפדיה)

מתוך: ילדותי הקסומה בבוקרשט

ניקוב

דְּקִירָה במכשיר חד עד היווצרות חור; חִרוּר

מתוך: להיות ישראלית

ניקוד בבלי

ניקוד שהיה נהוג בתקופת הגאונים בבל, קדם לניקוד הנהוג בימינו שנעשה על ידי משפחת בן אשר מטבריה במאה ה10

מתוך: אידאל הולך ונעלם

ניקולאה צ'אושסקו

נִיקוֹלַאֶה צַ'אוּשֶׁסְקוּ 26 בינואר 1918 – 25 בדצמבר 1989) היה פוליטיקאי קומוניסטי רומני, שליט רומניה הקומוניסטית לאחר מותו של גאורגה גאורגיו-דז' ועד פרוץ המהפכה הרומנית והוצאתו להורג בשנת 1989.

מתוך: ה"מרדף" אחר איחוד המשפחה

ניקולאה צ'אושסקו

נִיקוֹלַאֶה צַ'אוּשֶׁסְקוּ (ברומנית: Nicolae Ceauşescu (מידע • עזרה); אלפבית פונטי בינלאומי: (nikoˈla.e t͡ʃe̯a.uˈʃesku) ‏; 23 בינואר 1918 – 25 בדצמבר 1989) היה פוליטיקאי קומוניסטי רומני, השליט השני והאחרון של רומניה הקומוניסטית. הוא עלה לשלטון לאחר מותו של גאורגה גאורגיו-דז' ב-1965 וכיהן כמזכיר המפלגה הקומוניסטית הרומנית ובהמשך גם כנשיא רומניה עד פרוץ המהפכה הרומנית בדצמבר 1989, בסופה הוצא להורג יחד עם רעייתו, אלנה צ'אושסקו. (ויקיפדיה)

מתוך: הטבעת שעוברת מאם לבת במשפחתנו

ניקולאה צ'אושסקו

היה פוליטיקאי קומוניסטי רומני, והשליט השני והאחרון של רומניה הקומוניסטית. הוא עלה לשלטון לאחר מותו של גאורגה גאורגיו-דז' ב-1965 וכיהן כמזכיר המפלגה הקומוניסטית הרומנית ובהמשך גם כנשיא רומניה עד פרוץ המהפכה הרומנית בדצמבר 1989, שבסופה הוצא להורג יחד עם רעייתו, אלנה צ'אושסקו. הוא היה חבר האקדמיה הרומנית ונשיא הכבוד שלה מ-1985, תארים שנשללו ממנו לאחר מותו, כמו תוארי כבוד ועיטורים זרים אחרים, שהורעפו עליו בחייו. (ויקיפדיה)

מתוך: סבא יהושע בראון – מרומניה לישראל

ניקולאייבקה

ניקולייבקה היא עיירה במחוז היהודי האוטונומי שברוסיה, נמצאת בנפת סמידוביצ'סקי. בעיירה ישנה תחנת רכבת.

מתוך: החיים של סבתא לודמילה

ניקור

ניקור הוא שלב ראשון במסגרת הכשרת בשר, אולם המושג משמש גם ברפואה, היות שמדובר על אותו תהליך בשני המקרים. על מנת לנקר בשר ולהכשירו לאכילה, יש צורך לעבור הכשרה מקצועית ומעשית כמתבקש לפי ההלכה.

מתוך: ילדות במושב אחוזם

ניקור

השלב הראשון בהכשרה הוא הסרתם של החלב ושל גיד הנשה והשומן העוטף אותו. אומנם הציווי המקראי לא אוסר את אכילת שומנו של גיד הנשה, אבל בתלמוד כתוב שמשום שישראל קדושים הם נהגו בו איסור. החיוב בניקור מתייחס לבהמה בלבד. הוצאת החלב והגיד דורשים ידע, והאנשים המוסמכים לכך נקראים 'מנקרים'. להשלמת הכשרת הבשר יש להוציא גם את הדם, על ידי מליחה או צלייה. ישנם מספר קהילות הנוהגות שלא לאכול כלל איברים שיש צורך לנקרם אפילו לאחר ניקור.

מתוך: כל כבודה בת מלך פנימה

ניקיטה חרושצ'וב

ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב היה מדינאי סובייטי-רוסי, המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות מ-1953 ועד 1964 ויו"ר מועצת השרים (ראש הממשלה) של ברית המועצות מ-1958 ועד 1964. (ויקיפדיה)

מתוך: מליטא לישראל

ניקיטוש

סוג של מרק עם עוף ופסטה מיוחדת בצורת עיגול - פתיתים תוצרת בית מהמטבח התוניסאי.

מתוך: סבא מקס ניסים שלי – ילדות בפריז

ניקנור

היה מצביא סלאוקי בתקופת מרד החשמונאים. הוא היה מתומכיו של דמטריוס הראשון סוטר, שדרש את המלוכה הסלאוקית לו ולזרעו.

מתוך: מלאכי מראיין את סבא איתן

ניקראגואה

מדינה במרכז אמריקה שעיר ביתה נקראת מנגואה שגובלת עם הונדורס בצפון, עם קוסטה ריקה בדרום, עם הים הקריבי במזרח ועם האוקיינוס השקט במערב.

מתוך: סטלה אבירם נוימן – הגיבורה הנחושה מקוסטה ריקה

ניר

שדה חרוש. המילה הראשונה בשמות ישובים ושכונות רבים בארץ, לרוב בעלי אופי חקלאי או כפרי, כגון ניר דוד ניר עוז ניר גלים ועוד... (מילוג)

מתוך: ביום אביבי אחד

ניר אוצד

ישוב בהונגריה צמוד לעיר דברצן

מתוך: חיבור בין סבא לנכדו

ניר בנים

מושב עובדים בשטח שיפוטה של המועצה האזורית באר טוביה. היישוב הוקם בשנת 1955 על-י די בנות ובנים מהמושבים: באר טוביה, כפר ויתקין, נהלל, כפר יחזקאל, חרות ועוד - ומכאן מקור שמו של המושב. המושב משתרע על שטח של 4,300 דונם. עד תחילת שנות ה-90 הוא התנהל באופן שיתופי, תוך ריכוז הוצאות והכנסות. ויקיפדיה

מתוך: אנחנו החלוצים

ניר גבינה

זה היה ניר פרגמנט שמים לא עוברים דרכו

מתוך: העלייה לכיתה א'

ניר דוד

ניר דָּוִד (תֵל-עָמָל) הוא קיבוץ בבקעת בית שאן השייך למועצה אזורית עמק המעיינות. היישוב הוקם ביום כ"ו בכסלו ה'תרצ"ז, (10 בדצמבר 1936) תחת השם "תל עמל" על ידי בוגרי השומר הצעיר מישראל ומגליציה. עם גרעין מייסדי הקיבוץ נמנו שמואל שריג, נפתלי גולומב, פרץ מרחב, אברהם יפה ושלמה גור. תל-עמל היה היישוב הראשון בסדרת יישובי חומה ומגדל[2] והקיבוץ הראשון בבקעת בית שאן. במאי 1937 שונה שם היישוב ל"ניר דוד", על שמו של דוד וולפסון. ויקיפדיה

מתוך: הנסיעה לירושלים במלחמת השחרור