מאגר סיפורי מורשת

סיפור חיי

שמי מירי הניג, סבתא של הודיה שילין, עמה אני משתתפת השנה בתוכנית הקשר הרב דורי. במפגשי התוכנית סיפרתי לה פרקים נבחרים מקורותיי.

זאת ילדותי, נולדתי בכפר סבא בגיל שלוש עברנו להתגורר ברמת גן. למדתי ונהניתי מהעיר המיוחדת שהשאירה את חותמה בי. למדתי בבית הספר התיכון "בליך" והמשכתי בלימודיי להוראה. התגייסתי לצה"ל ושרתי כחובשת מוטסת. עם שחרורי מצה"ל מיד התחלתי את עבודתי בגן הילדים ביישוב עומר שבנגב. שם הכרתי את בן זוגי.

עברנו לגור בקדימה ונולדו לנו ארבעה ילדים: חן, אסף, אור וקרן. כל ילדיי בוגרי בית הספר "יגאל אלון" לשמחתנו. ילדיי אהבו את בית הספר ואף הוו מודל ללמידה וחברות.

לאחר עבודתי כגננת, עברתי לעסוק בהדרכה. מספר שנים לימדתי בבית ספר תיכון, עד שהתמניתי למפקחת במשרד החינוך במחוז מרכז. תפקיד הפיקוח הפגיש אותי עם רשתות רבות במערכת החינוך, בתי ספר וגני ילדים. תפקיד זה אפשר לי להוביל רעיונות חינוכיים וליישמם  בכיתות הגן. לגבש את אוכלוסיית המחנכות ולהוביל לאקדמיזציה.

כיום אני סבתא לשמונה נכדים. פרשתי מתפקידי, אך לא ממשימותיי בחיים. נהנית מעשייה רבה כמתנדבת, כרעייה וכסבתא. מקווה להמשיך לשמור על בריאות ולהנות מפרות עמלי.

שורשיי

שמי מירי הניג, שם נעורי איטח איתן. סבא וסבתא מצד אבי לא הכרתי. הם נפטרו. סבי וסבתי מצד אמי יוסף וחנינה בן עטר חיו בירושלים. סבי וסבתי עלו לארץ בפעם הראשונה כזוג צעיר עם משפחתם לירושלים, חלק מהזמן גרו בחברון. השלטון בישראל היה שלטון עות'מני, תורכים שלטו. לאחר מספר שנים דרש השלטון את גיוסו של סבא לצבא התורכי. עם השמע הדרישה, ברחו סבא וסבתא דרך מצרים ומלטה בחזרה למרוקו.

העלייה השנייה התרחשה עם הילדים בשנת 1946, ישירות לירושלים. משפחתם הייתה מוכרת מאחר והייתה להם חנות בשר בקטמון ובמחנה יהודה. רבים הכירו אתם בנדיבותם ואורך חייהם הצנוע. סבא וסבתא נפטרו והם מראשוני הקבורים בהר הזיתים לאחר מלחמת ששת הימים. יהי זכרם מבורך לעד!

עשייה חינוכית

מצה"ל השתחררתי בתאריך 2.2.70, והתחלתי את העשייה החינוכית שלי בגן חובה ביישוב עומר. שנים של עשייה ראשונית. התנסות ראשונית עם הכנת תוכניות לימודיות וישומן. הכרות עם אוכלוסיית ההורים המכבדת מקשיבה ומסייעת רבות. עם הכרות עם כל המשפחה. הכרות שיוצרת משפחתיות. כך שבמלחמת יום כיפור הפכתי לחלק מהמשפחה בסיוע בישוב ובקהלה. עם סיום עבודתי בעומר, עזבנו גיורא בן זוגי שסיים את לימודיי הנדסה כימית והחל עת עבודתו במפעל תרופות בנתניה. החלתי את עבודתי בקיבוץ גבעת חיים איחוד ואף התגוררנו במקום.

בקיבוץ נחשפתי לדרכי עבודה מעניינים. גישות חינוכיות התואמות את הגישה הקיבוצית. ילדתי הבכורה נולדה ואף גדלה והתחנכה בשנת חייה הראשונה בחיים הקיבוציים עם כל היתרונות של החינוך המשותף. לאחר התנסות מעניינת זו, עברנו ליישוב הקבע שלנו ומקום הולדתו של גיורא קדימה.

משפחתו של בן זוגי ממקימי קדימה, הסבא הגיע מאוסטריה לקדימה, בשנת 1935 ובנה את ביתו. מקום עבודתי החדש היה בבית הספר האזורי בני ציון חרוצים ובצרה. גן הילדים היה בתוך בית הספר, עם מנהל מיוחד חיים מיכאלי ז"ל. חיים היה מודל העשייה החינוכית החזקה ביותר. חיים ליווה אותי בעבודתי, הקשיב ועקב אחריי רעיונותיי, העביר ביקורת בונה שאפשר צמיחה מעניינת.

העשייה החינוכית בבני ציון פתחה בפניי אפשריות רבות

ביקור פיקוח במוסדות בארצות הברית 

בית הספר שהיה פתוח בפנינו עם כל המשאבים, הספרייה העירונית ששכנה בתוך כותלי בית הספר, אפשרה לי לפעול בתוכה עם ילדיי הגן, בתוכניות לעידוד קריאה, shmi, הקשבה ויצירה בתוך הספרייה עם רעיונותיה של הספרנית ובעידודה.

בית הספר היה המקום בו הצלחתי להגיע ולממש יעדים חינוכיים רבים. זה היה המקום בעידודם של המנהלים השונים לצאת ללמידה של הוראה כוללת, בעידודה של המפקחת נשלחתי להדרכה והכרות עם תוכנית לגיל הרך. זאת הייתה פריצת הדרך להדרכה במועצה אזורית מודיעים במעונות היום. במקביל ללימודי מוסמך לניהול מערכות חינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מספר שנים של הדרכה, צורפתי לפיקוח על גניי הילדים במחוז מרכז.

תעודת הערכה עם סיום תפקיד פיקוח מחוז מרכז

קבלת תואר מוסמך בניהול מערכות חינוך באוניברסיטה העברית ירושלים

https://www.youtube.com/watch?v=W5lNCImSwzI

קישור לסיפורה של סבתא מירי ביוטיוב: סבתא מירי מספרת להודיה את "סיפור הפתיתים" – "אורז בן גוריון".

הזוית האישית

סבתא מירי: התוכנית העמיקה את הקשר עם נכדתי הודיה. הודיה למדה פרקים מעברי הקשורים לעברה של מדינת ישראל. ממליצה ומעודדת לכל העוסקים בדבר להמשיך ולהתנסות.

הודיה מסכמת את חווית הקשר הרב דורי: בשנה שעברה שמעתי על הנושא, לכן החלטתי שהשנה אבקש מסבא וסבתא להצטרף אלי לתוכנית ייחודית זו. די. כל מפגש עם הסבים והסבתות, היה כייף ומלווה בחוויה, להקשיב לסיפורים המעניינים ולהקשיב לסבא וסבתא שלי וללמוד על ההיסטוריה והעבר של המשפחה. חיכיתי למפגשים המיוחדים האלה. הטיול המשותף היה טוב ומלמד. אקח גם את הורי לטיול זה. אני ממליצה לכל ילד וילדה לקחת חלק בתוכנית זו.