חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

זרבובית
זרבובית היא פיה של כלי מזיגה. בין כלי המזיגה היכולים להכיל זרבובית נמצאים: קומקום, כד, קנקן ועוד. בשפה העברית המודרנית, משמש המונח בהשאלה גם לכינוי לחלק הפנים הקדמי של בעל חיים, הכולל את חרטומו, וזאת בשל האף הצר והארוך של בעל החיים. (ויקיפדיה)
מתוך: סבא יוסי הולנדר מספר על חייו
זרוע
הוא בשר המסמל את קורבן הפסח שהוקרב בבית המקדש בירושלים, לרוב צלי של זרוע כבש או בקר או כנף בשר עוף. הזרוע, המזכירה את הקורבן משמשת תזכורת בלבד, ואינה נאכלת. הזרוע מסמלת גם את "הזרוע הנטויה" המוזכרת בסיפור יציאת מצרים. במקרים אחרים הזרוע היא גרגרת של עוף עם מעט בשר עליה, צלויה באש. היא זכר ל'קרבן-פסח' שהיו מקריבים בזמן בית המקדש. יש להכין את ה'זרוע' מערב החג.
מתוך: מסע חיי – מטריפולי לקריית גת
זרחיה
מושב ציוני (מכיל אוכלוסייה מעורבת דתית וחילונית) הממוקם כעשרה קילומטר דרום מערבית לצומת קסטינה ומשתייך למועצה אזורית שפיר. היישוב הוקם בשנת 1950, כמעברה של עולים מאיראן בסמוך לחורבות הכפר ג'לדיה[2][3], ונקרא על שמו של אחד מאבותיו של עזרא הסופר וכן על שם אביו של אחד היהודים שעלו לארץ ישראל מגלות בבל. (ויקיפדיה)
מתוך: "רבת – הפעלים"
זרחיה - מושב
זְרַחְיָה הוא מושב ציוני (מכיל אוכלוסייה מעורבת דתית וחילונית) הממוקם כעשרה קילומטר דרום מערבית לצומת קסטינה ומשתייך למועצה אזורית שפיר.היישוב הוקם בשנת 1950, כמעברה של עולים מאיראן בסמוך לחורבות הכפר ג'לדי ונקרא על שמו של אחד מאבותיו של עזרא הסופר וכן על שם אביו של אחד היהודים שעלו לארץ ישראל מגלות בבל.
מתוך: סיפורה של חנה נחמיאס
זרטוסטרה
זרטוסטרה הוגה דעות מפרס שייסד תנועה מוסרית שבה החזק לא ישלוט על החלש עד לניצחון המוסר והצדק המוחלט בחברה.
מתוך: השביל הזה מתחיל מכאן
זריקת דיסקוס
ענף ספורט אולימפי, אחד ממקצועות הזריקה שבמסגרת ענף האתלטיקה. זריקת דיסקוס הוא אחד מענפי הספורט העתיקים ביותר והחל עוד במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה. בתחרות זריקת דיסקוס המתחרים זורקים דסקה עגולה מעל מגרש מסומן. למנצח מוכתר מי שזורק למרחק הגדול ביותר. (ויקיפדיה)
מתוך: מילדה שמשחקת בגולות לקלעית מצטיינת
זרירה
ילדה קטנה במרוקו היו נוהגים להשיא בנות זרירות בנות 12 כדי לשמר את המסורת
מתוך: חופה שלא התקיימה
זרם העובדים בחינוך
שיטת הזרמים בחינוך היא חלוקה של החינוך לזרמים אידאולוגיים מפלגתיים. היא הייתה נהוגה ביישוב היהודי בארץ ישראל ולאחר מכן בציבור היהודי מדינת ישראל מראשיתו של החינוך המודרני (בשנות העשרים של המאה העשרים) ועד לחקיקתו של חוק חינוך ממלכתי ב-12 באוגוסט 1953. היו שלושה זרמי חינוך מרכזיים - זרם העובדים, הזרם הכללי וזרם המזרחי, בנוסף להם זרם אחד שהוכר כרשמי לאחר קום המדינה - הזרם של אגודת ישראל. (ויקיפדיה)
מתוך: מילדות בירושלים לרמת-גן
זרנוגה
זרנוגה (בערבית: زرنوقة; מילולית: "זרנוק") היה יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד בשם זרנוקה. בתקופת המנדט שכן במקום כפר ערבי בנפת רמלה, בשם זרנוגה, 10 קילומטרים דרומית-מערבית לרמלה (כיום בתחום שכונת קריית משה, הנמצאת במערב רחובות). הכפר נכבש במהלך מלחמת העצמאות, במאי 1948, פונה וננטש. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור זיכרונות