מאגר סיפורי מורשת

שמי אלונה לוי, נולדתי בשנת 1951 בחיפה בבית חולים רמב"ם. להורים שלי קראו שושנה וחיים כוכבי, אני נולדתי לשם מרגלית כוכבי ושיניתי אותו בגיל 16. גרתי עם עשרת אחיי ואחיותיי בדירה של שני חדרים בבית אליעזר בחדרה. עבדתי והקשבתי להוראות הוריי. הייתי הולכת לעבוד בחווה הקטנה שבשכונה. היו בה פרות, עגלים, שור אחד, סוסה ועגלה שהייתה רתומה לסוסה. הייתי בגן חובה שהיה צמוד לבית הספר "פאר עם", כשהגעתי לגיל 6 הלכתי לבית הספר "פאר עם" שהיה בבית אליעזר רחוק מבית. מאוד אהבתי ללמוד מתמטיקה, לשון, עברית וספורט.

כשהגעתי לגיל 12 לא הלכתי לחטיבה בגלל שלא הייתה בתקופה שלי חטיבה, בגלל זה למדתי מכיתה א' עד כיתה ח' בבית ספר יסודי. בסביבות כיתה ד' עד כיתה ח' הייתי מגיעה לבית הספר בשעה 10 במקום 8, כמו שיש עכשיו בקפסולות. זה בגלל שהייתי הולכת לרעות את הפרות וגם לוקחת את הסוסה עם העגלה וממלאת בה את כל סוגי הירקות שהיו והולכת למכור. הייתי עושה זאת כי עזרתי לאבא שלי לפרנס את הבית. בנוסף לכל הייתי מוכרת גם חלב מבית לבית ובשביל לדעת כמה חלב למכור הייתי משתמשת בכד מדידה ועם זה אני מכרתי.

סבתא בנבחרת ישראל

כשהגעתי לגיל 15 אבא שלי שלח אותי ללמוד שירה ולימודים באותו הזמן. לא אהבתי את זה, ובמקום זה למדתי רק חצי שנה ועזבתי, לאחר מכן הלכתי לעבוד כעובדת ניקיון בתים בבוקר. בצהרים הייתי הולכת לעשות ספורט שלוש פעמים בשבוע ופעמיים בשבוע הייתי הולכת כדי להתאמן בקליעה למטרה בגדנ"ע.

הקליעות של סבתא למטרה

בתור קלעית הייתי משך כל התקופה, עד גיל 18, אלופה וקיבלתי תעודת הצטיינות, מדליות ודגל של הגדנ"ע. בנוסף עסקתי בספורט בענפים: ריצה 800 מטר, קפיצה לרוחק, הטלת כידון וזריקת דיסקוס וזכיתי בתעודות על מקומות שהשגתי.

אחרי כמה שנים הפסקתי לעסוק בספורט אבל המשכתי בקליעה למטרה. לא הלכתי לצבא אבל  למדתי בתיכוניה בערב במשך ארבע שנים.

סבתא עם הנשק

כיצד סבתא הכירה את סבא

סבתא שלי הכירה את סבא שלי דרך מכרים קרובים לאימא של סבא שלי. בגיל 20 וחצי, אחרי שנה של הכרות, הם התחתנו בשנת 1971. בשנת 1972, שנה אחרי החתונה שלהם, סבתא שלי הולידה את אימא שלי, לימור. בשנת 1977 היא הולידה את דודה שלי רויטל שגרה היום בהולנד, בשנת 1984 היא הולידה את דוד שלי אוהד שגר בחצי השני של הבית של סבתא שלי עם ילדים ואישה.

בשנת 1999 סבא שלי, סבא צבי, נפטר כשהוא היה בגיל 53. כשזה קרה סבתא שלי הייתה בת 48. היום היא בת 69 עם שלושה ילדים שכבר נשואים עם ילדים והיא שמחה מאוד שיש לה את הזכות לראות את הנכדים שלה.

חפץ יקר ללבה של סבתא – מגש

סבתא שלי קיבלה את המגש והמדג מאימא שלה בשנת 1971 בחינה (המסיבה לפני החתונה) כמתנה לחתונה. את המגש והמדג אימא של סבתא שלי הביאה מתימן.

הסיפור ששינה את החיים של סבתא שלי

כשסבתא שלי הייתה קטנה היא שיחקה בגולות והיא ראתה שהיא מצליחה לקלוע במדויק לגומה באופן עקבי. כשהיא הגיעה לגיל 12 וחצי – 13 היא הפכה ממשחקת גולות לקלעית מקצוענית מצליחה ואלופת המועדון של הגדנ"ע. היא נשלחה בהמשך לקורס צלפים ובתום הקורס היא קיבלה תעודת צלף וכל זה בזכות משחק גולות.

דגל נצחון של סבתא ממועדון הקליעה

סרטון הישגים של סבתא

הזוית האישית

עדי: מאוד נהניתי לעבוד עם סבתא שלי וללמוד עליה עוד דברים שאני לא ידעתי עליה. שמחתי לשמוע שהיא מאוד נהנתה לספר לי את סיפור הילדות שלה.

סבתא אלונה: מאוד נהניתי ואני שמחה שבעקבות התכנית הזאת עדי העלתה לי זיכרונות מהילדות שלי, אני מרגישה שאני מעבירה את הסיפור הזה לדורות הבאים.