מאגר סיפורי מורשת

סיפור העלייה של מיה מאוקראינה

אני מיה מודניק נולדתי באוקראינה בויניצה ב- 2 לפברואר 1949. עליתי לישראל בשנת 1998.

נישאתי לאלכסנדר בהיותי בת 22 ולא היו לנו ילדים, למדתי רפואה אך לבסוף עסקתי כגננת בגן ילדים בגילאי 3, אני מאוד אוהבת ילדים. אני דוברת שלוש שפות אוקראינית, אידיש ועברית.

באוקראינה היו לי קשיים כיהודיה, בין נוצרים הרגשתי זרה ולא היה לי טוב. סיבת עליתי לארץ היא תחושת הזרות שהרגשתי. בנוסף אחותי מתגוררת בארץ ישראל וזה עודד אותי להצטרף אליה. יש לי קרוב משפחה והוא בצבא. בשנת 1998 בהיותי בת 50 קיבלנו החלטה משותפת לבצע עליה אני ובן זוגי, התרגשנו מאוד, במשך הטיסה חלה הרעה במצבו הבריאותי והוא ניפטר…

התאקלמתי בקלות וללא קשיים בנצרת עלית ליד אחותי שתמכה בי. למדתי באולפן עברית, הכרתי חברות חדשות, יצרתי קשרים והרגשתי תחושת שייכות. בהמשך התחתנתי שוב עם ויקטור ועברתי לגור במגדל העמק ועבדתי עם קשישים.הרחבתי את מעגל החברים והידידים, אני שומרת אל קשר לעיתים רחוקות עם קרובי משפחתי באוקראינה, בבאר-שבע ובניו-יורק .

היום אני בת 68 ואני מאוד שמחה שעליתי ארצה.

הדימיון בין אוקרינה לישראל זה המאכלים והשוני זה המנהגים והחגים. השתלבתי מאוד בחיים בארץ, אני מרגישה צעירה ולא מבוגרת, אני עדיין רוצה לדעת לדבר עברית בשטף…

 מרכז יום לאזרחים ותיקים בנצרת עילית

הזוית האישית

מיה: אני אוהבת מאוד את תכנית הקשר הרב דורי, במהלך הפעילות אני נהנית להכיר ילדים חדשים. תודה על ההזדמנות ליצור קשר עם התלמידים ואשמח שהסיפור שלי יכנס למאגר הסיפורים בבית התפוצות.