בגיל 15 לבד בארץ זרה
שמי יובל דוד, תלמידה בבית הספר התיכון קציר ברחובות. במסגרת המעורבות החברתית בחרתי בתוכנית הקשר הרב דורי ותיעדתי את סיפורו של אפרים לבנון.
אפרים לבנון נולד באוסטריה בשנת 1923 כבן למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני. חייו היו טובים, הורים, חיי משפחה, לא היה חסר לו דבר.
אפרים בילדותו – 1924
עד גיל 15 חי באוסטריה חיים רגילים של כל נער. כשהגרמנים סיפחו את אוסטריה במרץ 1938 והשואה החלה השתנו חייו מקצה לקצה. בעקבות הסנקציות על היהודים, אביו איבד את מקום עבודתו, אפריים ואחותו נאלצו להפסיק ללמוד. הוריו החליטו לשלוח את אחותו הגדולה לאנגליה ואותו למשלחת לעלייה לארץ. ומאז לא ראה את הוריו.
אפרים עלה לארץ לבד בגיל 15, השאיפה שלו הייתה ליישב את הארץ והוא רצה לעבוד את האדמה, לייסד קיבוץ ולהפריח את השממה.
עם פרוץ המלחמה ובתחילת השואה הוריו ניסו לברוח להונגריה, אך הם נעצרו על ידי הנאצים בגבול הונגריה, משם הובלו ברגל מזרחה ליער ליד קמניץ שבאוקראינה ונרצחו שם בקבר אחים. בגיל 15 מצא את עצמו לבד ועלה עם עליית הנוער לארץ. הוא התחנך בעליית הנוער במושב באר טוביה ושהה בקיבוץ קרוב לעשור.
תמונה של אפרים בעליית הנוער כשעלה לארץ 1940
כשהתחתן, אפרים עזב את הקיבוץ עם אשתו ושני ילדיו, לטובת הדרכה בבית הספר החקלאית ברחובות ולאחר מכן עבד בתל נוף בתפקיד ניהולי כאזרח עובד צה"ל. רק בפנסיה התפנה לכתוב לראשונה וביקש למצא תשובות לשאות שהטרידו אותו, וכן לתעד סיפורים ולהתחקות אחר דברים שכילד לא ממש ידע מדוע הם קורים. הוא רצה לדעת מדוע הוריו ניסו לברוח ומדוע לא הבינו כי לעולם לא יתקבלו כאזרחים שווים.
ספרו הראשון "דור האשליות" עוסק בנושא זה ותורגם לאנגלית וגרמנית והוא המשיך לחקור גם בספר "נעלמו במזרח אירופה".
אפרים ורעייתו
שנים רבות לאחר מכן נסע לטיול שורשים עם משפחתו, על מנת להניח כוכב מרצפת במקום מגוריהם של הוריו, ולאחר שש שנים נסע שוב עם נכדיו ליער ליד קמניץ, שם הניח זר פרחים על שמות הוריו ואמר קדיש. היום, הוא מספר, כי על אותו קבר אחים ידוע לשמצה הקימו האוקראינים גן משחקים לילדי השכונה.
בדיור מוגן "לב אבות" רחובות
בשנת 2000 החליטו אפרים ואשתו חווה לעבור לדיור מוגן "לב אבות" ברחובות. כשאפרים עבר לגור ב"לב אבות" עם אשתו חוה ז"ל, הוא ראיין דיירים רבים ושאל אתם על סיפור אחד שישמע מופרח ולא אמין למי שישמע אותו. עם סיפורים אלה הוא כתב ספר שלם שבסופו נמצא מידע על כל דייר אך הסיפורים הם בעילום שם. הוא מספר שהחליט לציין את המספר 40 בכותרת ספרו למרות שיש רק 39 סיפורים בספר, מכיוון שלא הכל בחיים מושלם וציין זאת גם על ידי ציטוט שהוסיף בתחילת הספר. אפרים גם ציין שמתוך 39 הסיפורים האמיתיים שבספר, יש סיפור אחד שהוא המציא לגמרי אך אין לדעת איזה זה.
כיום אפרים מתהלך עם מקל הליכה, יש לו מטפלת צמודה. אמנם פיזית קשה לו מאוד גם להתנייד וגם לתפקד. אך לאחר חמש דקות אתו , מגלים אדם מלא שמחת חיים. מלא חוש הומור לכל שאלה יש בדיחה.
הזוית האישית
יובל דוד: לאחר חמש דקות עם אפרים, מגלים אדם מלא שמחת חיים. מלא חוש הומור לכל שאלה יש בדיחה.
אפרים לבנון, השתתף בתוכנית הקשר הרב דורי בשנת 2014 וסיפורו תועד ע"י תלמידי חט"ע קציר: נדב קלמה ויובל ברנדל: מ"נתיב ונדבך" ועד "עלייתו של ארווין גרינבוום לארץ ישראל"
מילון
זר לא יבין זאתמי שלא מבין בנושא לא יבין על מה מדובר