מאגר סיפורי מורשת

אוכל בילדותי בסוריה

בסוריה החיים היו קשים, כתוצאה מקשיי פרנסה. אוכל היה לנו בצמצום. אוכל שהיום הוא בסיס היה אצלנו כמו אוצר. אכלנו הרבה לחם עם זעתר ושמן זית ואם לא נשאר זעתר אז השתמשנו בפלפל שחור. האוכל העיקרי שלנו היה מרק קטניות מכל הסוגים אך בשר לא היה. מתי כן היה לנו בשר? בשבת.

ביום שבת, אכלנו בשר אך גם אז בצמצום. חוץ מבשר אכלנו בימי שבת גם ממולאים וקיבה. את הקיבה הגישו לנו (לי ולאחיי) יחד עם סלטים וזה היה המנה המרכזית בארוחות שבת, אחרי ביקור בבית הכנסת.

איפה למדתי?

במהלך היותי בסוריה למדתי בבית הספר "אליאנס" ושם העבירו לי ולחבריי לכיתה שיעורי יהדות, ערבית, מעט צרפתית וחשבון. אנגלית לא למדתי. כשעליתי לארץ וגרתי בקיבוץ "גבת" שנמצא בעמק יזרעאל, למדנו בבית הספר בעזרת מחנכת שהייתה צמודה אליי ואל כיתתי כל הזמן.

ימי חג במשפחה

בפסח היו הכנות רבות לפני החג שזה כלל אפיית מצות חודש לפני פסח, ניקיונות בבית והצטיידות במצרכים ואוכל כשר לפני כניסת החג. בפורים אנו הילדים היינו מדליקים מדורות בשביל לכאורה לשרוף את המן הרשע. איך עשינו זאת? היינו מסתובבים מבית לבית ומבקשים מהדיירים או עצים או נפט להבערת המדורה.

בשאר החגים גם נהגנו לפי המסורת, כלומר ללכת לבית הכנסת ולציין את החג ואחרי הביקור בבית הכנסת היינו אוכלים ארוחות חג. בשבועות למשל היינו אוכלים דברי חלב.

תנועת נוער

כשגרתי בסוריה הצטרפתי לתנועת נוער יהודית בגיל 6-8. שם לימדו אותנו קצת על החיים בארץ ישראל ועל רחל המשוררת. שרנו את שיריה ובגיל מאוחר יותר לימדו אותנו תרגילי סדר ומשמעת, וכל זה כהכנה לעלייה לארץ.

עלייתי לארץ

כמה שנים אחרי שהייתי בתנועת הנוער, בגיל 11 וחצי עליתי לארץ. באמצעות בן- דודי מצד אימא כאשר הוא מנסה לשכנע את אימא ואבא להסכים לאשר לי לעלות לארץ. השכנוע לא הלך טוב בהתחלה, אך אחרי זמן קצר הורי הסכימו ועליתי לארץ יחד עם ילדים אחרים.

אספו אותנו בנקודה מסוימת, הביאו משאית סגורה עם ברזנט והכניסו אותנו, חמישים ילד לפחות, אחד על השני לתא האחסון של המשאית וכיסו אותנו עם הברזנט. היו צריכים להסתיר אותנו, כי הבריטים שלטו אז שארץ ישראל וכדי להגיע לישראל היה צריך לקבל מהם רישיון מיוחד. לנו לא היו רישיונות, אז העבירו אותנו את הגבול בסתר. כתוצאה מחוסר אוויר הילדים (כולל אותי) הרגישו לא טוב בזמן הנסיעה במשאית וכל הזמן הקיאו אחד על השני. למרות שזאת הייתה נסיעה של רבע שעה אל מעבר לגבול, לארץ ישראל, זאת הייתה נסיעה קשה מאוד.

המנדט הבריטי

כשעליתי לארץ תנאיי חיי השתנו לטובה בגלל שבקיבוץ החיים היו אחרים ולא נתקלנו בקשיי מחייה.

כשגדלתי ועברתי שירותי צבא, פגשתי בעיר ת"א את אשתי שרה. התחתנו לאחר שלושה חודשים, ומטרתנו הייתה להקים משפחה ישראלית, ומה נאמר? הצלחנו, וכיום יש לנו לא רק ילדים אלא גם נכדים.

 עכשיו אני בפנסיה וחיי חיים טובים. לי, לילדים שלי ולנכדים שלי לא חסר.