מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המוטו של סבתא דורית גם כשקשה לחייך

דורית לירי ומעיין ביום של כיף וחיוכים.
סבתא דורית בת 17 כרגיל מחייכת
עליתי מטורקיה למדתי, שירתתי בצבא, נישאתי, נולדו ארבעה בניי ומהם עשרה נכדים ונכדות.

נולדתי בשנת 1939 בטורקיה, בעיר ששמה איזמיר, להורי שרה וניסים ונטורה ז"ל.

גרנו בבית יחד עם אח של אמי ובנותיו. בחצר ביתנו היה באר מים שמשם שאבנו מים. אנחנו הילדים היינו כל כך מחונכים ולא התקרבנו לבאר אף פעם.

נולדו שני אחיי, הבכור היה אליעזר ואחריו היה יצחק. אליעזר נשלח לארץ עם עליית הנוער בשנת 1947 ואנחנו כולנו עלינו לארץ בסוף שנת 1948. הגענו לארץ בספינת עולים. אחד המראות המרשימים שראיתי ולא אשכח כל חיי זה המראה של הר הכרמל מהספינה.

למדתי בבית ספר בעכו מכיתה ד' מכיוון שידעתי קצת עברית מלימודי בחו"ל. הייתי דמות מאוד מקובלת בבית הספר, והיו לי המון חברים וחברות, חלקם הגדול חברים שלי עד היום. ביניהם היה בחור יפה יפה, שמאוחר יותר הפך להיות בעלי. לאחר סיום לימודי התגייסתי לצבא ושרתתי במשטרה צבאית. תוך כדי שירותי צעדתי פעמיים במצעד העצמאות ושלוש פעמים בצעדת ארבעת הימים.

תמונה 1

 

באותה תקופה, צה"ל השתתף בצעדות הולנד וצעדה קבוצה של נציגים מכל החיילות, לשמחתי נבחרתי להיות נציגה של המשטרה הצבאית. ניצחנו בצעדה במקום הראשון מתוך כל הקבוצות שצעדו, זאת חוויה מרתקת ותחושה עילאית לייצג את ישראל. באחד מימי העצמאות נבחרתי לחיילת מצטיינת ונשלחתי עם כל המצטיינים לנשיא המדינה.

כשהשתחררתי מהצבא התהדקו הקשרים ביני לבין סבא יהושע ובגיל 21 שהיה גם יום הולדתי נישאנו.

תמונה 2

תוך כדי, התחלתי לעבוד בלשכת עבודה לנוער כחזון לעזור לבני הנוער. במהלך שנות עבודתי בלשכת הנוער נולדו ארבעה בניי – צביקה, זוהר, נועם ואסי.

זה השלב בחיי שהשתלבתי בפוליטיקה ונבחרתי ליושבת ראש נעמת בעכו

תמונה 3

לאחר 14 שנות עבודה נתבקשתי לעבוד כרכזת נעמת גליל מערבי והצפון, תפקיד בו מילאתי עד ליציאתי לגמלאות.

במהלך הזמן נולדו לבניי עשרה ילדים, שהם עשרת נכדיי, 5 נכדות ו – 5 נכדים. מהם כבר נישאו שתי נכדותיי ומחכה אני להיות סבתא רבתא לשתיהן.

 תמונה משפחתית עם נכדנו

תמונה 4

במהלך עבודתי, עזרתי מאוד לנשים במצוקה, לנשות האסירים, הקמתי מערך חוגים וסדנאות לקהילה בעיר עם דגש לקידום מעמד האישה. כל זאת עם תחושה של שליחות. לאחרונה התנדבתי במסגרת העיר בבתי ספר בתכנית –  בקריאה ובהנאה לכיתות ב', סיפרנו סיפורים והמחזנו אותם.

כל מה שעשיתי במהלך חיי עשיתי בהנאה ובשמחה.

המוטו שלי הוא: לצחוק, לחייך ולקבל הכל באהבה ובשמחה. הנכדים שלי אומרים שאני הסבתא הכי קופצנית ומלאת שמחת חיים. תמיד אמרתי לבניי ונכדיי לכבד אחד את השני, לשמור על קשר משפחתי והכי חשוב להתקשר לסבא וסבתא כי זה ממלא אותם בשמחה ומאריך את חייהם.

הזוית האישית

נהנינו מאוד למדנו אחת מהשניה, התכנית והמפגשים קירבו בנינו והבטחנו לעצמנו לאמץ את המוטו של סבתא:

המוטו של סבתא דורית: "גם כשקשה, לחייך"

מילון

זרבובית
הצ'ופצ'יק של הקומקום

ציטוטים

”מוט של סבתא דורית: "גם כשקשה, תמיד לחייך".“

הקשר הרב דורי