מאגר סיפורי מורשת

שמי מוטי (מרדכי) ניר, סבא של שקד, ואני נולדתי בשנת 1942 בזמן מלחמת העולם השנייה בישראל, בקיבוץ גבעת ברנר. גבעת ברנר היה נחשב לקיבוץ הכי גדול בישראל. קיבוץ בישראל סמוך לעיר רחובות ובמרכז השפלה, נוסד בשנת 1928 ונקרא על שם הסופר יוסף חיים ברנר. (ויקיפדיה).

הייתי ילד בבית הילדים בגבעת ברנר. אבי נתן עבד בפרדס של גבעת ברנר שנים רבות. הוא היה עושה תיבות למשלוח תפוזים. לאחר כמה שנים הוא עבר לעבוד בבית חרושת רימון בגבעת ברנר. אבי היה מקבל את כל משאיות הפרי מכל הארץ. אמי ברכה עבדה במתפרה שנים רבות, ותפרה בגדים, שמלות,מכנסיים ועוד.

אני הייתי הבכור ואחרי שנתיים נולד אחי חזי ז"ל. חזי היה עגלגל ואהבנו אותו מאוד. הוא היה עוסק באירועי תרבות בגבעת ברנר.ארבע שנים אחרי נולדה אחותי מלכה והיא עבדה שנים רבות במשתלה בגבעת ברנר.

לפני כשבעים שנה (בשנות החמישים)כשהייתי בן עשר, הייתה תקופה שעלו הרבה אנשים מארצות המזרח כמו: עיראק, תימן, מרוקו, תוניס ולוב. לעולים לא היה שום רכוש או ציוד, ולמדינה לא היו בתים לתת להם.

ליד גבעת ברנר, ב"זרנוגה" בנו מעברת אוהלים גדולה ואליהם הכניסו עולים חדשים מתימן -"שבט חבאנים". לחבאנים היו בגדים מרופטים, ולגברים היו זקנים ארוכים ,הם היו יחפים, גם המבוגרים וגם הילדים. בכל אוהל גרה משפחה מורחבת. בחורף היה הרבה בוץ והגשם היה חזק . התרשמתי מאוד מהסבל שלהם, בגלל תנאי מזג האוויר. כאשר הייתי בן עשר חבריי ואני: אריה, יגאל, נורית ודליה, הלכנו לראות את המעברות ואת העולים החדשים מתימן. אני זוכר שביקרנו אותם יום אחרי שעלו לארץ. חבריי ואני לא דיברנו עם אנשי המעברה, כי לא ידענו את שפתם. היה שם הרבה בוץ והילדים הסתובבו בבוץ. יום לפני שהגיעו למעברה היה גשם מאוד חזק שגרם להרבה בוץ ושלוליות.

הזווית האישית

סבא מוטי: "נהניתי מתכנית "הקשר הרב דורי", שמחתי להיות בחברת נכדתי שקד וחברתה כליל. אהבתי במהלך התכנית לשמוע מגוון סיפורים מעניינים".

שקד: אני נהניתי מתכנית "הקשר הרב דורי". נהניתי ללמוד דברים חדשים על סבא שלי, ולעבוד עם כליל. אחרי המפגשים אני עוד יותר גאה בסבא שלי. אני ממליצה בחום לב על תכנית "הקשר הרב דורי".

כליל: "אני הצטרפתי למוטי ולשקד בגלל שסבתא שלי לא יכולה היתה להגיע, הכרתי את מוטי וגיליתי עליו דברים חדשים ושמעתי סיפורים על העבר שלו .ממליצה מאוד על תכנית "הקשר הרב דורי".