חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שטח ההפקר
הקו העירוני הוא השם שניתן לקטע של הקו הירוק שחצה את העיר ירושלים בין 1948 ל-1967. הקו, באורך שבעה קילומטרים, היווה קו גבול זמני לפי הסכם שביתת הנשק עם ירדן, שחילק את העיר בין מזרחה שנכבש על ידי הלגיון הירדני במלחמה, לבין מערבה, שהייתה לבירת מדינת ישראל. העיר העתיקה נשקה לקו העירוני מצידו המזרחי, ונותרה בשליטה ירדנית.
מתוך: ילדותו של סבא דודי בירושלים
שטח הפקר
אזור המפריד בין 2 מדינות הנמצאות במלחמה. לאזור זה אסור לאיש להיכנס.
מתוך: ילדותי
שטח הפקר
שטח הפקר הוא כינוי לשטח אדמה שאין עליו שליטה בפועל, בדרך כלל עקב היותו נושא מחלוקת בין שני צדדים לוחמים. הביטוי משמש בדרך כלל לתיאור שטח שבין שתי חזיתות של כוחות הנמצאים בעימות זה עם זה. בירושלים החצויה הייתה רצועה צרה ברוחב של בין 80 ל-200 מטרים, שהייתה שטח הפקר ועברה בין היתר בסמוך לחומה המערבית והצפונית של העיר העתיקה. 
מתוך: נחלת הר חב"ד – כאן ציווה ה' את הברכה
שטח הפקר
שטח הפקר הוא כינוי לשטח אדמה שאין עליו שליטה בפועל, בדרך כלל עקב היותו נושא מחלוקת בין שני צדדים לוחמים. הביטוי משמש בדרך כלל לתיאור שטח שבין שתי חזיתות של כוחות הנמצאים בעימות זה עם זה בזמן מלחמה. ויקיפדיה
מתוך: סיפור העלייה של סבא יהודה אישטבן
שטח הפקר
כינוי לשטח אדמה שאין עליו שליטה בפועל (שלא שייך לאף אחד) בדרך כלל בגלל היותו נושא מחלוקת בין שני צדדים לוחמים.
מתוך: תקרית הטרקטורים בשטח ההפקר
שטח מפורז
טח שלא יהיה עליו כוח צבאי ורק אזרחים - מדענים, חוקרים, רופאים וכדומה יוכלו לבוא לשם פעם בשבועיים.
מתוך: שירות צבאי – מאיר לוי
שטיבל
ביידיש: בית קטן. הוא כינוי לבית כנסת קטן יחסית המשמש לתפילה, ללימוד תורה וכמקום מפגש לקהילה. ה'שטיבל' משמש גם לכינוסים, לסעודות שבת וחג, (בעיקר בסעודה השלישית של שבת) ולמקום מפגש תרבותי וחברתי לחברי הקהילה.
מתוך: משליחות להתיישבות
שטיבל
בית כנסת קטן, תרגומה של המילה שטיבל ביידיש הוא בית קטן- לפי שמו ניתן להבין שהוא משמש כבית שני לבאים בשעריו הווי השטיבל התגבש בקרב חסידויות המזרח.
מתוך: סיפור מפי סבתא שרה
שטיבלאך
אלו בתי כנסת שמתקיימים בהם מנייני תפילות רבים בכל ימות השבוע, לאורך שעות היממה. מאפיין בולט של השטיבלאך הוא שחלק ניכר מהמתפללים בהם הם מתפללים מזדמנים, שאין להם קשר קבוע לבית הכנסת.
מתוך: חיי ילדות מאושרים בירושלים
שטיבלאך
שטיבלאך מאה שערים הוא שטיבלאך בשכונת מאה שערים שבירושלים. נוסד בשנות ה'תרמ"א (1881) כחלק ממתחם בית הכנסת המרכזי, "ישועות יעקב". בתחילה שימשו החדרים תלמוד תורה עבור ילדי השכונה. כיום מתקיימים במקום מנייני תפילה לאורך רוב שעות היום והלילה.
מתוך: "מאה שערים" השכונה שלי
שטיחים פרסיים
השטיחים הפרסים לרוב מיוצרים בעבודת יד, ומפורסמים בעולם כולו בשל צורת עיצובם, צבעוניותם והיותם סמל ליוקרה. השטיחים מהווים חלק חיוני באמנות ובתרבות הפרסית וניתן למצוא אותם כמעט בכל בית פרסי, כשלכל מחוז באיראן סגנון עיצוב שטיחים משלו. אורגי שטיחים רבים אורגים על פי זיכרון ודפוסי אריגה שעברו במשך דורות במשפחה. (ויקיפדיה)
מתוך: השטיח הפרסי המיוחד של אסתר אליאסי
שטייטל
צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה. עיירות אלה היו פזורות בכל רחבי המרחב מליטא עד רומניה, וחיו בין מאות אחדות לאלפי תושבים, כאשר כמחצית מאוכלוסייתן הייתה יהודית. השפה המדוברת בהן הייתה יידיש, והתושבים ניהלו אורח חיים מסורתי בשילוב מאפייניהם ומנהגיהם הייחודיים. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדות בהרי אורל