מאגר סיפורי מורשת

‎⁨שם המספר- יצחק )איציק( נרקיס וולף. סבא שלי.

סבא איציק נולד ביום הקמת המדינה, ה- 14.5.1948, על ספינת מעפילים ששטה מרומניה לישראל. לכן בתעודת הזהות שלו כתוב כי נולד בלב הים, ושמו השני הוא ״נרקיס״. שם אביו הוא שלמה סנדו (וולף). שם אמו פאולה (פנינה).

סבא מספר: ״נולדתי על ספינת המעפילים ׳נרקיס׳ בלב הים ב-14 במאי 1948, יום הקמת המדינה, ולכן שמי השני הוא נרקיס״, כך סבא מספר. זו הייתה ספינת המעפילים האחרונה ונקראה אורכידיאה-נרקיס בשנת 1948. הספינה יצאה באופן לא לגאלי מנמל נאפולי וכונתה בשם "אורכידאה". בדרך היא קיבלה את השם "נרקיס": תוך כדי ההפלגה התקבל מברק המודיעה על הקמת מדינת ישראל ועמו הוראה לשנות את שם הספינה ל"מדינת ישראל, וביום הקמתה של המדינה אני נולדתי", מוסיף סבא. זו ספינה המעפילים הראשונה שנכנסה באופן לגאלי אל נמל תל אביב.

סבא איציק נולד, כאמור, בלב הים על ספינת מעפילים ששטה מרומניה לישראל ביום הקמת המדינה. הוא גדל בסביבת תל אביב. אמו עבדה בבית חרושת בתל אביב ואביו עבד בבניין. בבית הם דיברו בשפה העברית. וכשהיה נער (כיתה ו׳ ומעלה), היה נוהג ללכת לצופים, אך בסביבות כיתה י׳ עבר לגור בפנימיה הצבאית בחיפה בבית הספר הריאלי. שם הוא למד בשעות הבוקר כמו בכל תיכון רגיל, ואחרי שעות הלימודים למד לימודים צבאיים כגון לימודיים עיוניים על תולדות המלחמה, תורת המלחמה, היסטוריה צבאית וכו׳. הוא למד גם לימודים פיזיים, אימוני נשק, שדאות, ניווטים, עזרה ראשונה, הדרכה וכדומה. סבא מוסיף כי הוא מאוד נהנה בתקופה זו בחייו, ולאורך כל חייו הוא לקח עימו כלים שלמד שם שעוזרים לו להתנהל בחייו.

שירות צבאי

בצבא סבא איציק שירת כקצין בצנחנים. הוא נלחם במלחמת ששת הימים, לאחר מכן במלחמת ההתשה וגם במלחמת יום כיפור ובלבנון הראשונה. סבא מוסיף כי המלחמה המשמעותית ביותר הייתה מלחמת יום כיפור, וכי הוא היה מאלה שצלחו ראשונים את התעלה. הוא לא ביקר בבית תקופה ארוכה מאוד, והיה בחטיבת צנחנים שנלחמה בהרבה קרבות מאוד מעניינים וחשובים, לכן מלחמת יום כיפור הייתה המשמעותית ביותר עבורו.

נישואים ובניית משפחה

במהלך השירות הצבאי הכיר סבא איציק את סבתי, דניאלה. הם התחתנו די מהר והביאו לעולם שני ילדים- דנה וגיא (אבא שלי). הם התגוררו בשכונת צהלה בתל אביב, לאחר מכן התגרשו וסבא שלי הכיר את סבתי החורגת, שלי.

מקצוע ועיסוק

סבא איציק היה בעברו איש צבא, לאחר מכן היה חוקר פרטי ורוב חייו הבוגרים עסק בניהול. (ניהול מלונות וכדומה). הוא הקים יקב משפחתי, יקב מדבר, אשר ממוקם בדרום הארץ, בערד, וכיום אבא שלי לקח את תפקיד סבי (מכיוון שהתבגר), ובין היתר הוא גם מנהל את היקב שלנו.

חפץ העובר במשפחה מדור לדור

לפני כמה שנים, הקים סבי יקב יינות, winery Midbar, אשר נמצא בדרום הארץ, בערד, ועד היום כולנו נוהגים לנסוע לבקר שם, להינות מהאיזור, מים המלח, מהיקב, ומהאווירה המשפחתית.

בנוסף לכך, כשסבא שלי היה צעיר יותר הוא בנה במו ידיו (עם עזרה של עוד בנאים כמובן) בית באיטליה. הבית ממוקם בטוסקנה, בלב היער, וזהו המקום האהוב עליי ועל משפחתי. האווירה שם רגועה, הכל בצבע ירוק ותמיד ישנה תחושה קסומה ומענגת כשאנחנו מבקרים שם.

חוויה חשובה ומשמעותית

לפני כ-17 שנים בערך, סבא שלי עבר ניתוח החלפת לב. אני זוכרת שהניתוחים התבצעו באמריקה, ועד היום סבא נחשב כגיבור המשפחה. בנוסף לכך הוא שרד עוד כמה מחלות ואני מאוד גאה בו ושמחה על כך שהוא חזק בכדי לשרוד הכל.

יציאה לגמלאות

כיום סבא איציק מתגורר עם סבתא שלי במרכז תל אביב, הם חיים את חייהם בנחת, די נמנעים מיציאה ממושכת ורבה מהבית (מכיוון שהמערכת החיסונית של סבא לא חזקה במיוחד). אני זוכרת שבתקופת הקורונה לא ראינו אותם כמה חודשים מכיוון שהיה אסור לסבא להתקרב לאף אחד כדי שלא יידבק.

סבא אוהב לבלות עם חבריו הטובים, הם יושבים יחד, צוחקים, שותים ונהנים. לפעמים סבא מצטרף לנסיעות של אבא לערד לראות מה שלום היקב שלנו. בכל יום שישי אנו מתכנסים בבית של סבא איציק וסבתא שלי לארוחת שישי משפחתית, ואני אוהבת את זה מאוד.

הזוית האישית

אמה הנכדה המתעדת: נהניתי מאוד לדבר עם סבא על עברו. היה מעניין וכיף. סבא איציק ואני נהנינו מאוד לשוחח. בדרך כלל לא יוצא לנו לשוחח באופן יומיומי, העבודה המשותפת העניקה לנו קרבה וחיבור. התעניינתי לשמוע על חייו של סבא.