מאגר סיפורי מורשת

מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי.

מחנות ריכוז הוקמו בגרמניה זמן קצר לאחר עליית הנאצים לשלטון. הוא שימש לעבודות כפייה ובמקרים רבים - להשמדה.

מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי. לעיתים משמש מחנה הריכוז גם לעבודות כפייה. (ויקיפדיה)

מחנה ריכוז ג'אדו -מחנה ג'אדו הוקם בלוב תחת שלטון איטליה הפשיסטית, בבסיס צבאי לשעבר ביישוב בעל אותו שם השוכן כ-180 ק"מ מדרום-מערב לטריפולי. אל המחנה הועברו כ-2,600 מיהודי קירנאיקה, חלקה המזרחי של לוב ו562 מהם מתו מרעב,מחלות ועינויים.

היה מחנה ריכוז שהוקם בעיר דראנסי שמצפון לפריז על ידי הנאצים כדי לשמש תחנת מעבר בגירושם והשמדתם של יהודי העיר.

מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי. לעיתים משמש מחנה הריכוז גם לעבודות כפייה (מחנה עבודה), ובמקרים רבים - להשמדה של האסירים (מחנה השמדה). במיוחד נודעו לשמצה מחנות ריכוז והשמדה של גרמניה הנאצית שהקים המשטר הנאצי, בגרמניה ובמדינות שכבשה במלחמת העולם השנייה. (ויקיפדיה)

מחנה שבויים הוא מתקן כליאה לחיילי אויב אשר נפלו בשבי בזמן מלחמה. אמנות בינלאומיות קובעות כי אין לפגוע בחייל בצבא אויב שנכנע וחדל להוות איום, וכן אין להעמידו למשפט

במחנה שבויים החזיקו הגרמנים את השבויים הפולנים

בית הספר לתותחנות וסיוע אש ביבשה (ביסל"ת - בה"ד 9) (כיום נקרא גם אגד 425 או עוצבת שלהבת האש) הוא מחנה צבאי של צה"ל אשר ממוקם בנגב, סמוך לתל שבטה. הבסיס ידוע בעיקר בזכות בית הספר לתותחנות שדה השוכן בתחומו ובו מתבצעות הכשרות שונות הקשורות לדרגים השונים, הכשרות ותפקידים בחיל. כיום, מפקד בית הספר לתותחנות שדה הוא אל"ם בן וייסמן. (ויקיפדיה)

בט"ר דותן (מחנה 80) הוא בסיס טירונים צבאי השייך למערך המגל, האחראי על קיום הטירונות הכלל צה"לית בבסיסי הטירונים השונים. בבט"ר מוכשרים טירונים לרמת רובאות 02 לשירות ביחידות עורפיות. הבסיס שוכן על כביש 65 - כביש ואדי ערה, בכניסה לפרדס חנה, סמוך לצומת חנה הנקרא גם צומת מחנה 80.

הוא אחד הבסיסים המיתולוגיים ביותר, ששכן במרכז ירושלים, בסיס שנלר היה מוכר בעיקר בשל המבנים ההיסטוריים שבמקום ובהם בית היתומים המפורסם שהקים המיסיונר הגרמני לודוויק שנלר ב-1856. עם השנים הוקמו מסביב לבית היתומים מבנים נוספים ואף חווה חקלאית ואף מספר מבני תעשייה. עם תחילת המנדט הבריטי השתלט הצבא על המקום והפך אותו למרכז תחמושת. לאחר הקמת המדינה נכנס צה"ל למקום, בשנותיו הראשונות היה המחנה, על מבניו ההיסטוריים המפוארים, לבסיס הקבע של חטיבת ירושלים ועציוני, ובשנים האחרונות נכנסו לבסיס גם חיל הרפואה, הרבנות הצבאית וכאמור פיקוד העורף.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה סילקו הבריטים את הגרמנים שחיו בארץ ישראל, ובכללם שנלר שהיה גרמני ועל שמו נקרא בית היתומים במקום. מתחם שנלר השוכן ברחוב מלכי ישראל שימש כמחנה צבאי של הצבא הבריטי, ולאחר מכן עבר לידי ההגנה ובהמשך לצה"ל.

מחנה צבאי במרכז ירושלים שהוקם ע"י הבריטים. שימש את צה"ל. נסגר ב-2008

הרעיון לכלוא מעפילים בקפריסין הועלה כבר שנה לפני תחילת הגירוש, לא נעשו הכנות לקבלת המעפילים. הצבא הבריטי בנה 12 מחנות בארבעה אתרים - פידולס, קראולוס, קסילוטימבו וקהקליה. מחנות בהם הוקמו אוהלים כונו לרוב "מחנות קיץ", וכאלה שכללו צריפי פח כונו "מחנות חורף". הצבא הבריטי סיפק לעצורים מים, מזון, טיפול רפואי וצרכי יום יום אחרים, אולם אלו סופקו במידה לא מספקת ואף לא היו במחנות אמצעי בישול מתאימים למצרכי המזון שסופקו כך שהכלואים היו על סף רעב רוב התקופה. על כן הג'וינט שלח לקפריסין משלחת לעזרה ליושבי המחנות. בלחץ של משה (מוריס) לאוב (נכתב גם לויב), מנהל פעולות הג'וינט בקפריסין, הוקמה במחנות מרפאת שיניים, שהעניקה טיפולי שיניים לעצורים במימון משותף של הצבא הבריטי והג'וינט. רבים מאנשי הצבא הבריטי שניהלו את המחנות הרגישו אי נוחות מכך שהם מתעסקים במעצר של אזרחים, סייעו לעצורים בלחץ על הדרגים הגבוהים לשיפור תנאי העצורים ואף נתנו לעצורים הקלות בניגוד להוראות. למשל, אחד המפקדים התיר לילדי מחנה 64 בקסילוטימבו לרחוץ בים בניגוד להוראות‏. למחנות הגיעו שליחים תושבי ארץ ישראל, שהגיעו בעיקר מהקיבוצים. עקב כך, השליחים ניהלו את המחנות בדומה לקיבוץ והקימו בתי ילדים וכפרי נוער. המתנדבים לימדו עברית, נגינה, מלאכה, לימודי יהדות וארץ ישראל, והכירו לעצירים את הווי הארץ. הם הפעילו בתי ספר, הקימו תנועות נוער, ואף יסדו סמינר למבוגרים.

מתקן שהוקם על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה כדי להשמיד יהודים וקבוצות אחרות על פי החלטות הממשל הנאצי.

מחנות המעצר בקפריסין היו מחנות אשר הוקמו בקפריסין על ידי ממשלת בריטניה החל מאוגוסט 1946 ועד נובמבר 1949 לצורך כליאת המעפילים המגיעים לארץ ישראל.

מחנה מעצר עולים. מחנות המעצר, היו מחנות אשר הוקמו בקפריסין על ידי ממשלת בריטניה החל מאוגוסט 1946 ועד נובמבר 1949 לצורך כליאת המעפילים המגיעים לארץ ישראל.

מחנות המעצר בקפריסין היו מחנות שהקימה ממשלת בריטניה בקפריסין לצורך כליאת המעפילים המגיעים לארץ ישראל. המחנות פעלו החל מאוגוסט 1946 ועד נובמבר 1949. בסך הכל גורשו לקפריסין כ-52,000 מעפילים שהובאו לשם ב-39 ספינות. (ויקיפדיה)

מחנות המעצר בקפריסין היו מחנות שהוקמו בקפריסין על ידי ממשלת בריטניה החל מאוגוסט 1946 ועד נובמבר 1949, לצורך כליאת המעפילים המגיעים לארץ ישראל. (ויקיפדיה)

מחנות המעצר בקפריסין היו מחנות שהוקמו בקפריסין על ידי ממשלת בריטניה החל מאוגוסט 1946 ועד נובמבר 1949, לצורך כליאת המעפילים המגיעים לארץ ישראל. בסך הכל גורשו לקפריסין כ-52,000 מעפילים שהובאו לשם ב-39 ספינות. (ויקיפדיה)