מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העלייה לישראל בזמן המנדט הבריטי והגירוש למחנות בקפריסין

שמואל חיימוביץ נישא לידידה
תמונה עם שניים מששת הנכדים
ניצול שואה מבוקרשט בראיון אותנטי של נכדו שבועיים לפני מותו בגיל 82

כך סיפר אבי, שמואל חיימוביץ, בראיון שבועיים לפני מותו, בגיל 82:
 
"נולדתי בתאריך 4.2.1931 בבוקרשט שברומניה. אבא שלי עבד בדפוס, נולד ביאש, ואימי נולדה בבקו במולדובה. אבא שלי מבסרביה.
 
"היינו שישה ילדים, וכולנו נולדנו בבוקרשט. היה אח קטן שנפטר, דוד. כמו כן, יש שני אחים חורגים: אחות בנהריה ואחד שנפטר בטבעון. "אז הם יהודים? בטח."

"במלחמת העולם השנייה חיפשתי בבוקרשט בפחי זבל. חתיכת לחם לא היה, 4 שנים. הגרמנים אמרו לרומנים, אם לא תיכנסו למלחמה איתנו נגד הרוסים הסוף שלכם זה –  איך קוראים לו מאפריקה? שכחתי. אמרו אם לא אתם קדהאקסה- אקסה זה נקרא, שיתוף עם רומא בודפשט ובוקרשט הם שלושה קבענו, אם לא תעשו את זה איתנו תבוא למלחמה לבוא לרוסיה נגדם.. אז אנחנו נהרוס את כל בוקרשט כמו שהרסנו את כל פולין. זה האיטלקי הזה מוסוליני. 

ומה הרומנים עשו?"נכנסו איתם למלחמה, לא נגדם כי לא יכלו לעמוד, אז עברו לרוסיה. משמה אחר כך הרוסים הגיעו ב 23 לאוגוסט ושחררו מגרמנים מהכול בכל הדרך, אם לא כי אייכמן היה כבר באיזה משלחות טקטאט. אייכמן היה כבר בבוקרשט במאי. בא לקחת אותם, הרומנים לא נתנו אותנו כי לקחו אותנו לכל מיני עבודות, אלו מ 18 למאי.
 
בעצם כל הרומנים הנוצרים הצטרפו למלחמה, והרומנים היהודים עבדו?"הרומנים היהודים לא (הצטרפו),עבודות ציבוריות, חפירות.ונתנו לכם להישאר בבית ?"לא אם יום אחד מישהו לא היה בא, היו שולחים את כל המשפחה לטרנסניסציה לרוסיה לגטאות
 
מה עשיתם המשפחה, יכולתם להישאר בבית?כן, אבל ברגע שאבא לא היה הולך יום אחד, היו לוקחים את כולם, 
וקרה יום כזה?בטח… אלפים הלכו, אם  אלף100  חזרו 99. 
מהמשפחה?לא מהמשפחה שלי, מכל המשפחות ..ממאה אלף חזרו 99 איש. …מתו מרעב, מגטאות, בדרכים לא דרכים, יש לי סיפורים עם ספר אחד מצ'כיה. אבל עכשיו אני לא יכול לדבר, קשה… 
צ'כי אחד שאהב אותו נתן לי ספר מבית חולים  מ- 40 ספרים הוא נתן לי אחד. הוא ניצול שואה אחרי שלקחו אותם לאדמה למנהרות. איפה מוצאים פחם וכל זה הוציאו אותם רצו להרוג אותם, הם ברחו וככה ניצלו, יש סיפור גדול, יש לי ספר כזה, אני פעם אדבר על זה, עכשיו לא יכול באמת, לא יכול לדבר, בעצם קלטת משהו לא?כן, למדתי המון, בעצם אמרת לי שאם היה יום שהאבא או מישהו מהשפחה לא היה הולך לעבודה היו עושים דבריםהיו עושים מסדר ומחסלים אותו, (זה קרה במשפחה שלנו?)לא מחסלים, בלילה היו נותנים הוראה לבוא לקחת אותו.שאלה-ומה קרה יום אחד שסבא רבא, אבא שלך,לא היה בא? (סבא אומר ואני אומר כן שאבא שלך לא)היו זורקים את כל המשפחה לטרכעכע , וזה קרה? נותנים הוראה, מי בא, ועושים מסדר(לך זה קרה-אני שואל?)לנו לא, נשארנו בחיים, שהרוסים ידעו מהמלחמה כמה שיותר נכנסו, אז  אייכמן לא הספיק כבר היה בבוקרשט רצה לקחת גם בוקרשט.אז בזכות זה שהמשפחה שלנו עבדה והקשיבה להוראות במשך 4 שנים, "עבודה הכרחית", עבודת כפייה בחינם.שאלה והשאירו לכם את הבית? כי אנחנו ראינו סרטים בכיתה בבית ספר, שהיו יהודים שהוציאו אותם מהבית…?לא לא, לא הוציאו אותנו מהבית,אחר כך נתנו שוחד,הרבה רצו לצאת כי היו חולים, ומתו, הרבה רצו להציל את עצמם.סבא, נתנו לכם להדליק חנוכייה ולשמור על המצוות?שום דבר (גיחוח) היית מפחד שירגישו שאתה יהודי שלא יהרגו, שלא ירביצו לך… הסתרנו זאת.הרסו את כל בתי הכנסת?הכווול הרסו, לא כולם, אבל חלק. סבא: אני פעם אתן לך מהספר הזה, הרבה דברים, אבל לא למשחק כי זה בתערוכה בוושינגטון, היהודי הצ'כי קיבל את זה בתנאי שלא ימכור, לא למכירה, זה רק למוזיאון.(ספר שסבא קיבל באופן אישי מניצול יהודי, חבר שלי.מיכאל: סבא סבא מה עשית כשהיו טילים במבצע עמוד ענן? סבא התגורר במרכז תל אביב.נלחמתי בכל המלחמות, הייתי: בשריון, גבעתי,54, בעמוד ענן הייתי בדירה שלי, בבית, אין מימד(בית ישן), שום דבר.אבל שמעת את הבום? מהמלחמה?לא, ממבצע עמוד ענן.אהה לא שמעתי בום מהמבצע. לא היה.אני עוד אמסור לך מהספר, שאני אם אני אבריא אביא לך, שאלה איפה הספר עכשיו ?זה כאן בארון, נתתי לו מילה שאני לא נותן את זה לאף אחד ביד. בהמשך נבדוק ביד ושם האם הם מעונינים בספר…).הבנתי(אני)אני פעם אביא, אתה תקרא ותמלא את זה, אבל לא למשחק. שאלה: סבא ספר לי את מה אנו רואים בתמונה?זאתי אחותי היא גרה בראשון במושב זקניםוזאתי אימאוזה אבא שליוזאת אחות קטנה שנפטרה לפני כמה שנים בראשון( היה לה סרטן בכבד.)זה האח הקטן שנפטר בצפתוזה האח הגדול יותר מהוא שהוא גר ביפו,  יש לו כמה 3 בנות.שני אלה בחיים? הקטן לא. הייתם שישה אחים נכון? איפה אחת ?ז"אנה לא הייתה, כי היא נסעה לארץ, היא גרה בארוזלורוב עכשיו. איך קוראים לאבא שלך? אתה ממש דומה לוחיימוביץ יצחק איציק , ואיך קראו להורים שלו? אני שואלהוריו: דבורה ולא יודע איך היה שוחט אבא שלו, הם אבל מתו ונקברו בבית קברות הכי גדול בבוקרשטאיך קראו לאימא שלך ?אימא שלי הייתה ממוצא גרמני, אלקישרפ היו קוראים, צחקו בבית הספר, אז החליפו לה לאולגה. אלקישרפ. שם גרמני ממוצא גרמני. אני שואל על השם.נקברו ההורים, בראשון,  אולגה ויצחק חיימוביץ ז"ל.. ביקרת בראשון לציון, בבית קברות? כן, הייתי עם אמא שלך, זה תמונה שצילמנו, אימא צילמה.
אני מודה לכם מעומק ליבי, ושתהיו בריאים ותתלבשו בעוד מעיל אל תתביישו, זה הולך גריפות בכל המחלות בעולם.תיזהר אני לא רוצה להדביק אותך,תהיה בריא מותק, (תודה אני אומר)אני עוד אבוא אתן לך חומר של הספר זה הרבה,(זה הצ'כי נתן) מהספר ההוא ואתה תכתוב. אבל לא עכשיו, שנתרפא ,שנצא ל.. לה יש את השם הגרמני(אני אומר)שצחקו. והיא ממוצא. מולדבים. מקנטו מולדבה, מבקו ואבא מיאש. אבל המוצא שלו מסרביה…אימא של האבא ידעה גרמנית רומנית ורוסית פרפקט. מולדובית ידעו? ז
ה כן, אה נכון(אני אומר)תודה רבה המון תודה רבה (נשיקות אני אומר).

מילון

מחנות בקפריסין
הרעיון לכלוא מעפילים בקפריסין הועלה כבר שנה לפני תחילת הגירוש, לא נעשו הכנות לקבלת המעפילים. הצבא הבריטי בנה 12 מחנות בארבעה אתרים - פידולס, קראולוס, קסילוטימבו וקהקליה. מחנות בהם הוקמו אוהלים כונו לרוב "מחנות קיץ", וכאלה שכללו צריפי פח כונו "מחנות חורף". הצבא הבריטי סיפק לעצורים מים, מזון, טיפול רפואי וצרכי יום יום אחרים, אולם אלו סופקו במידה לא מספקת ואף לא היו במחנות אמצעי בישול מתאימים למצרכי המזון שסופקו כך שהכלואים היו על סף רעב רוב התקופה. על כן הג'וינט שלח לקפריסין משלחת לעזרה ליושבי המחנות. בלחץ של משה (מוריס) לאוב (נכתב גם לויב), מנהל פעולות הג'וינט בקפריסין, הוקמה במחנות מרפאת שיניים, שהעניקה טיפולי שיניים לעצורים במימון משותף של הצבא הבריטי והג'וינט. רבים מאנשי הצבא הבריטי שניהלו את המחנות הרגישו אי נוחות מכך שהם מתעסקים במעצר של אזרחים, סייעו לעצורים בלחץ על הדרגים הגבוהים לשיפור תנאי העצורים ואף נתנו לעצורים הקלות בניגוד להוראות. למשל, אחד המפקדים התיר לילדי מחנה 64 בקסילוטימבו לרחוץ בים בניגוד להוראות‏. למחנות הגיעו שליחים תושבי ארץ ישראל, שהגיעו בעיקר מהקיבוצים. עקב כך, השליחים ניהלו את המחנות בדומה לקיבוץ והקימו בתי ילדים וכפרי נוער. המתנדבים לימדו עברית, נגינה, מלאכה, לימודי יהדות וארץ ישראל, והכירו לעצירים את הווי הארץ. הם הפעילו בתי ספר, הקימו תנועות נוער, ואף יסדו סמינר למבוגרים.

ציטוטים

”אני לא יכול לדבר עכשיו, זה קשה...“

הקשר הרב דורי