חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

יהודי תוניסיה
משקיבלה תוניסיה עצמאות ב-1956 החלה התנכלות של השלטון ליהודים. נאסר קיומו של ועד הקהילה היהודי ונאסרה פעילותם של האגודות ומוסדות התרבות והספורט היהודיות. ב-1958 התגברו הסנקציות הממשלתיות, בוטלה פעילותו של בית הדין הרבני, הרובע היהודי המסורתי של תוניס נהרס בידי השלטונות ובית העלמין היהודי הופקע "לטובת הכלל"
מתוך: רבקה דהן עולה מג'רבה שבתוניסיה
יהודי תימן
בתקופה שלפני קום המדינה התנגדו שלטונות תימן לעליית יהודים לארץ ישראל. לאחר הקמתה של מדינת ישראל שינו את עמדתם והתירו ליהודים לעלות.
מתוך: ההשכלה פותחת דלתות בחיים
יהודי תימן
ב-1947 נערכו פרעות ביהודי עדן שבתימן ועשרות יהודים נרצחו ונפצעו. בעקבותיהם החלו היהודים לעזוב את עדן ולעלות לארץ ישראל. בשנת 1948, טרם הקמת המדינה, כבר היו בארץ 35,000 יהודים בתקופה שלפני קום המדינה התנגדו שלטונות תימן לעליית יהודים לארץ ישראל. לאחר הקמתה של מדינת ישראל שינו את עמדתם והתירו ליהודים לעלות.
מתוך: סיפור העלייה שלי מאירן
יהודיה (עבאסייה)
יהודייה, הידוע גם בשם עבאסייה, היה כפר ערבי גדול במזרחה של בקעת אונו, כ-8.5 קילומטרים צפונית ללוד, על הדרך שהובילה מיפו ללוד (היום כביש 461). במלחמת העצמאות הכפר נכבש על ידי האצ"ל וההגנה מספר פעמים, תושביו גורשו ממנו, ובתיו נהרסו. על חורבות הכפר הוקמה העיר יהוד, ואדמותיו סופחו גם ליישובים סביון, מגשימים, גני תקווה וגני יהודה. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפורו של סבא שלי – משה פרץ
יהודייה
הכפר הערבי יהודייה. בשוליו הוקמה המושבה החדשה שנקראה "יהוד", כשם העיר הקדומה שהייתה בנחלתו של שבט דן "וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן" (ספר יהושע, פרק י"ט, מ"ה). (מתוך וייקפדיה)
מתוך: משפחות אייזן, פלאש וקושניר
יהודים אנוסים
האנוסים היו יהודים שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת.
מתוך: סיפורה של סבתא לידה
יהודים באירקוצק
יהודים קיבלו אישור להתיישב באירקוטסק במחצית המאה ה-18. מאוחר יותר התיישבו במקום גם קציני צבא יהודיים וקנטוניסטים. ככל הנראה הקהילה גדלה בזמן מלחמת העולם הראשונה עם הגעתם של פליטים רבים מרוסיה האירופית. המועצה הלאומית של קהילות ישראל בסיבריה ואורל, הדפיסה באירקוטסק סידור תפילה, וכן את סיפורי המקרא בעריכת ביאליק,רבניצקי וש. בן-ציון. הלשכה הציונית המרכזית במקום הדפיסה את מילון בן יהודה לעברית-רוסית. כיום גרים באירקוטסק כ-5,000 יהודים, שליח חב"ד נמצא במקום, והוא מרכז את הפעילות החינוכית והדתית של היהודים במקום.
מתוך: הסבתא שטיפחה את דניאל נכדה
יהודים בחרקוב
בשנת 1939 הגיעה אוכלוסיית העיר ממוצא יהודי ל-135,000 נפש שהיוו 15.9% מהאוכלוסייה הכללית. לפני כניסת הצבא הגרמני ב-1941 רוב תושבי חרקוב פונו לסיביר ולאוזבקיסטן במהלך שנת 1941, ולפי המפקד הגרמני ב-1941 נשארו בעיר רק 10,271 יהודים, שברובם מצאו את מותם בדרוביצקי יאר בין דצמבר 1941 עד ינואר 1942, כ400 איש, ברובם בגיל מתקדם, ביניהם אנשי אקדמיה ותרבות נשרפו חיים בבית הכנסת ברחוב גרז'דנסקיה.
מתוך: ויקטור במסע השואה
יהודים במרקש
בשנת 1492, כשהציף זרם מגורשי ספרד את ארצות צפון אפריקה הגיעו גליו עד למרקש, שהתחילה להתפתח אז בתור בירת השושלת הסעדית. השולטאן קרא ליהודים לבוא ולהתיישב בה, ואז החלו לבנות את מלאח היהודי בהוראת הסולטאן הבניה החלה ב-1578 והסתימה ב-1622 עם בנית שער למלאח. רוב הבתים במלאח הם בתי חצרים. היהודים עסקו בעיקר במסחר. בעבר היו בתי המלאח מסוידים בכחול ולבן והיו בוהקים ונקיים. עד היום נותר במלאח השער בצבע ירוק על שם ר' מרדכי בן עטר. כיום רוב יהודי מרקש עזבו, ואלה שעדיין מתגוררים שם מבוגרים מאוד ואף נזקקים ומתקיימים מתרומות הקהילה הגדולה בקזבלנקה.
מתוך: העלייה הסוערת של סבתי לישראל
יהודים בקאזאן
ב-1997 הגיע הרב יצחק גורליק מטעם חב"ד לקאזאן והתמנה לרב ראשי. תחת הנהגתו הקהילה המשיכה לפרוח. בעיר ישנם סניפים של ארגונים יהודיים אחרים, ובהם הסוכנות היהודית, המפעילה את בית הספר היהודי "משפחתנו" והג'וינט המפעיל את "חסד".
מתוך: העבודה של לודמילה בארץ וברוסיה
יהויקים פאפוריש
יהויקים פאפוריש (16 במאי 1906 - 19 בינואר 1992) היה גאוגרף ואיש חינוך ישראלי, מסגל "תיכון חדש" בתל אביב. נודע בזכות תרומתו הגדולה לחינוך והוראת הגאוגרפיה, בעיקר בעשרות ספרי הלימוד על חבלים שונים בעולם, שחיבר במשך שנים ארוכות החל משנות ה-40. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפורה של משפחת הר-שן ונוימן
יהונתן אייבשיץ
רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694[1] – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו. כיהן כרבן של פראג, מץ וקהילות אה"ו. חיבר מספר ספרי הלכה משפיעים: 'כרתי ופלתי' על שולחן ערוך יורה דעה, ו'אורים ותומים' על חושן משפט. גם ספר דרשותיו, 'יערות דבש', זכה לתפוצה רבה. (ויקיפדיה)
מתוך: חיים של מסירות נפש – מרת זהבה אקשטיין
יהושוע חנקין
הוֹשֻׁעַ חַנְקִין (26 בדצמבר 1864 – 11 בנובמבר 1945), גואל אדמות העמק, מאנשי הציונות המעשית, מנהלה של הכשרת היישוב. רכש כ-750,000 דונם[1] של קרקעות בארץ ישראל ובמיוחד בעמק יזרעאל, עבור ההתיישבות היהודית, מתוך כ-2 מיליון דונם קרקע פרטית שהיו בבעלות יהודית ערב מלחמת העצמאות.
מתוך: זיכרונות של ימים יפים מימי ילדותה של סבתי גיטה ברקן
יהושע בר-דיין
יהושע בר-דיין (נולד ב-1 בינואר 1933) הוא סופר, יליד עפולה, כתב את הספר "יומנו של חייל", שזכה לפרסום רב ותהודה בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים.
מתוך: "יומנו של חייל" – סבא שלי הסופר
יהושע חנקין
יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין (26 בדצמבר 1864 - 11 בנובמבר 1945), גואל אדמות העמק, מאנשי הציונות המעשית, מנהלה של הכשרת היישוב. רכש כ-750,000 דונם‏ של קרקעות בארץ ישראל ובמיוחד בעמק יזרעאל, עבור ההתיישבות היהודית, מתוך כ-2 מיליון דונם קרקע פרטית‏ שהיו בבעלות יהודית ערב מלחמת העצמאות.
מתוך: קורות משפחת שיף ממיסדי קדימה
יהלום
יהלום הוא מינרל קשה העשוי מפחמן נקי. גביש היהלום שייך למערכת הקובייתית והוא מופיע בטבע כתמניון או כקובייה. היהלום הוא אחד האלוטרופים של פחמן. אלוטרופ ידוע אחר הוא גרפיט. היהלום הוא הקשה והמבריק שבמינרלים: דרגת הקושי שלו היא 10 בסולם מוס - דרגת הקושי הגבוהה ביותר של חומרים בטבע. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא זהבה קוקס מלטשת יהלומים