מאגר סיפורי מורשת

שמי יצחק יאיר כהן השתתפתי השנה בתכנית הקשר הרב דורי ולמדתי מסיפוריה של סבתי רבקה דהן על משפחתי.

סבתא רבקה דהן נולדה לבית משפחת קונפיטה, בשנת 1947, בעיר ג'רבה שבתוניסיה. בשנת 1957, בערך גיל 11 עלתה עם משפחתה לישראל. המקום ג'רבה בו נולדה סבתא הוא אי בים התיכון ליד חופי צפון אפריקה, המשתייך לתוניסיה. "הוא ממוקם במפרץ גאבס, בדרומה של המדינה, מידותיו: 26 ק"מ ממזרח למערב ו-27 ק"מ מצפון לדרום, ושטחו 510 קמ"ר. באי כ-164,000 תושבים (אומדן 2014)."

חוף ים בג'רבה – ויקיפדיה

סבתא רבקה סיפרה לי על הסיבות לעלייתם לארץ:

ברגע שהשלטון בתוניסיה התחלף מצרפתי למוסלמי, מצב היהודים נעשה גרוע ואז ההורים של סבתי החליטו לעזוב את תוניסיה. העזיבה נערכה בסתר.

"במשך רוב השנים לא סבלו היהודים מרדיפות בתוניסיה אולם אירעו מספר מקרים של רצח יהודים, ביזה והלשנה. בתחילת מלחמת העולם השנייה היו בתוניסיה כ-100.000 יהודים. לאחר הכיבוש הגרמני בתוניסיה, נשלחו חלק מיהודי תוניסיה למחנות השמדה ולמחנות עבודה באירופה. מיד לאחר סילוק הכובש הגרמני מתוניסיה בידי בעלות הברית החלה התעוררות משמעותית של הרעיון הציוני בתוניסיה ועד מהרה החלו בניה בהתגייסות לפעילות למען הקמת המדינה היהודית

שקיבלה תוניסיה עצמאות ב-1956 החלה התנכלות של השלטון ליהודים. נאסר קיומו של ועד הקהילה היהודי ונאסרה פעילותם של האגודות ומוסדות התרבות והספורט היהודיות. ב-1958 התגברו הרדיפות, בוטלה פעילותו של בית הדין הרבני, הרובע היהודי נהרס בידי השלטונות ובית העלמין היהודי הופקע "לטובת הכלל". בעקבות זאת עזבו את תוניסיה כשמונים אלף יהודים". (ויקיפדיה)

סבתא מספרת:

"כשהודענו לכולם שאנו הולכים לטיול בצרפת עזבנו את כל הרכוש בגבש שבתוניסיה ועברנו לצרפת בצרפת היינו כחודש עד שהסוכנות השיגה לנו מקום באנייה כדי לעלות לארץ. לאנייה בה הפלגנו קראו איסטנבול. הייתי בת כ אחת עשרה, הפלגנו באונייה כשבוע ימים עד שהיגענו לחופי חיפה. מחיפה העבירו אותנו ישר למעברת מעלות. למרות שאחרי זמן קצר עברנו לכפר סבא

הזוית האישית

יצחק יאיר כהן: היה מאוד כיף לעבוד ולראיין את סבתא שלי. למדתי על שורשי העבר של משפחתי ועל החזון השאיפה והציונות ועל הרצון העז לעלות לארץ ישראל. אפשר לקרוא עוד על יהודי תוניסיה בקישור "יהדות תוניסיה".