מאגר סיפורי מורשת

רקע משפחתי:

אבי אליעזר נולד בכפר קטן שכולו חקלאים יהודים ציונים בשם "שדה מנוחה הקטנה" בערבות אוקראינה. היה חקלאי מוכשר בעל ידע רב בגידולי פלחה  וכרמים.

כל צעירי הכפר שהיו ציונים עלו לארץ בעליה השלישית בשנים 1917 – 1923.

אבא עזב את הכפר ועבר להיות מדריך בהכשרה ציונית בחצי האי קרים הכשרה בשם, "תל חי". לאחר מכן עבר להכשרה בשם "משמר". בשנת 1920 עלה לארץ, הסתובב בארץ והתיישב בעמק יזרעאל עם בני כפרו שישבו בתל עדשים, כפר יהושע, ונהלל.

במושבה גדרה הוקמה באותה תקופה חווה גדולה על ידי משפחה עשירה בשם לוינסון. מסיביר הם הביאו את אבא אליעזר לנהל את החווה. בחווה גידלו כרמי ענבים, כרמי שקדים, פרות, עופות.

אליעזר שהיה ציוני העסיק בחווה בעיקר עובדים יהודים מההכשרות של הקיבוצים חפץ חיים, כפר סאלד ואחרים.

בשנת 1939 חלה ונפטר דוד לוינסון והוא ביקש לרשום בצואתו שכל המשק יעבור  לאליעזר, מכיוון שהם היו חשוכי ילדים. אליעזר התנגד מאוד וביקש לקבל את מה שהובטח לו בחוזה העבודה אך לא יותר מזה ולהעביר את הכל לקרן הקיימת לישראל (קק"ל), בציפייה ובתקווה שתקום מדינה יהודית.

משנת 1939 עד שנת 1949  המשק נוהל ע"י אבי אליעזר. במשק, חיה גב' לוינסון, כשבעלות המשק היתה של קק"ל.

בשנת 1948, בבית המגורים המפואר (עד היום המבנה קיים בגדרה) הוקם בית חולים של חזית הדרום על ידי הצבא.

באותה תקופה התגוררו אבי ואמי בבניין, ובמקביל אליעזר בנה את ביתו בסמיכות לבית המפואר. בבית זה אני נולדתי ועד היום אני מתגורר בו.

עם קום המדינה קק"ל פירקה את המשק החקלאי של לוינסון והקימו שיכוני פועלים ומגורים נוספים.

בהמשך אבי רכש עוד קרקעות והגדיל את משקו וגידל אותי בנו להיות חקלאי. כיום אני כורם, מגדל כרמי יין בגדרה.

אמי, אינה רובינשטיין, עלתה לארץ  מפולין כחלוצה ציונית, עבדה בפרדסי פתח תקווה. זאת אחרי שסיימה את הקולג' היהודי "תרבות" בווארשה. היא היתה פעילה בפעילות ציבורית ניהלה מועדון קשישים של בני ברית, ניהלה את "אילן של פוליו" ארגון שקדם לאילן.

סיפור ילדותי: 

אני, אבי, נולדתי בגדרה בשנת 1949, במושבה קטנה שרוב תושביה הוותיקים היו חקלאים.

במשקו של אבי, שהיה חקלאי, היה משק חי ובו תרנגולות, פרות ואווזים, ובחוץ גידלו גפני יין, שקדים ומשמש. אני גדלתי במשק ועד היום אוהב בעלי חיים. בגדרה החליטה הממשלה לסגור את המשק החי לכן נשארנו רק עם מטעים וכרמים.

בגיל 3 הלכנו לגן. לאותו גן הלכו לאחר מכן ילדי. בגיל 6 הלכנו לבית הספר היסודי ע"ש מיכאל פינס, שגם אליו הלכו ילדי. בית ספר ליברלי אחד שלמדו בו דתיים וחילוניים ובכיתה אחת למדנו 57 תלמידים. באותה תקופה לא נסענו לבית ספר בהסעה או אופניים, אלא רכבנו על החמור, אתו הינו מטיילים בשבת לקטוף פרחים: כלניות בהר מרר ונרקיסים באזור בסיס "תל נוף".

בסיום בית הספר עברתי לבית ספר חקלאי "בפרדס חנה". למדנו כמו בתיכון רגיל ובנוסף לימודי חקלאות וכל זה ברמה גבוהה. לאחר בית ספר הלכתי לצבא ושמשתי כקצין תותחנים במשך שלוש שנים: תקופה קשה של מלחמת ההתשה. עם שחרורי חזרתי למשק של אבי. בשנת 1972 נישאתי לרעייתי מרים ועד היום אנו חיים באושר רב בגדרה בבית הורי ואני עובד במשק החקלאי שלנו.

הזוית האישית

אבי: היה מדהים להיות עם נכדי הקטן ולהעביר לו חוויות מילדותי. פלג: הכרות יותר מעניינת את סבא. ממליץ על התוכנית לכל הילדים.