מאגר סיפורי מורשת

הלכה פדיון הבכור

מצווה שיפדה האב את בנו הבכור בהגיעו לגיל חודש על ידי מתן כסף לכהן. מצווה זו נקבעה לאחר מכת בכורות, שבה היכה ה' את כל בכורי מצרים ואת בכורי ישראל הציל, ובכך הבכורים נתקדשו לכהונה, והיו צריכים לנהוג בפרישות ובקדושה ולשמש כרבנים ומחנכים, באופן שלכל שבט ומשפחה יהיו אנשי קודש כהנים. אולם בחטא העגל, הבכורים כשלו ולא מנעו את העם מלחטוא. אז התברר שכדי לקיים את הקדושה בישראל יש צורך להקדיש לכך שבט שלם, שכל בניו יחזקו זה את זה בשליחותם המקודשת. ובחר ה' בשבט לוי שלא חטאו בחטא העגל. אמנם כיוון שמתחילה היו הבכורים צריכים לשמש ככהנים, מצווה על האב לפדות את בנו הבכור, ולתת את דמי פדיונו לכהן (על הכהונה בישראל ראה טז, ט).

מתוך: ספר בן יותר ממאה שנים

הלל

הִלֵל - המרכז לחיים יהודיים בקמפוס (באנגלית: Hillel: The Foundation for Jewish Campus Life; מוכר בשם "הלל") הוא ארגון הקמפוס לסטודנטים יהודים הגדול ביותר בעולם. מטרת הארגון היא "להעשיר את חיי הסטודנטים היהודיים הלומדים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים, באופן שיאפשר להם להעשיר את העם היהודי ואת העולם[1]." בפועל ארגון הלל מאפשר לסטודנטים יהודיים לקחת חלק בפעילויות דתיות, תרבותיות, אמנותיות, ופעילויות המשרתות את הקהילה. הארגון נקרא על שמו של הלל הזקן, אשר עבר מבבל לארץ ישראל במאה ה-1. (ויקיפדיה)

מתוך: איך הגעתי לישראל ומדוע נשארתי?

הללויה

הלל לה'

מתוך: השיר "הללויה" והילדות בצופים בשנותיה הראשונות של המדינה

הלם קרב

הפרעת דְּחָק מתחום הפרעות החרדה, המתפתחת בעקבות חוויית אירוע קשה מאוד.

מתוך: לאה ג'רבי עולה מלוב לישראל

הלם קרב

הפרעה פסיכיאטרית, מתחום הפרעות הקשורות לדחק וטראומה המתפתחת בעקבות חוויית אירוע קשה מאוד

מתוך: שירותי הצבאי במלחמת יום כיפור

הלם תרבות

תגובה נפשית הנעה מהשתוממות ועד סלידה כלפי יסוד תרבותי לא מוכר או זר. הלם תרבות עלול להביא לידי חוסר יכולת של הפרט להתמצא ולפעול בתרבות הזרה לו, או לחוסר יכולת של חברי תרבות מסוימת לתקשר עם אדם מתרבות זרה ולקלוט אותו אליהם. (ויקיפדיה)

מתוך: בשבילי החיים

הלם תרבות

מְבוּכָה, חֲרָדָה וְתִמָּהוֹן שֶׁל אָדָם הַבָּא לִחְיוֹת בְּחֶבְרָה חֲדָשָׁה שֶׁתַּרְבּוּתָהּ וַעֲרָכֶיהָ הַחֶבְרָתִיִּים שׁוֹנִים שֹׁנִי מַהוּתִי מִן הַמֻּכָּרִים לוֹ.

מתוך: איך זה לעלות מגרמניה לישראל?

הלם תרבות

הלם תרבות היא תגובה נפשית הנעה מהשתוממות ועד סלידה כלפי יסוד תרבותי לא מוכר או זר. הלם תרבות עלול להביא לידי חוסר יכולת של הפרט להתמצא ולפעול בתרבות הזרה לו, או לחוסר יכולת של חברי תרבות מסוימת לתקשר עם אדם מתרבות זרה ולקלוט אותו אליהם.

מתוך: המשפחה הסינית הראשונה בישראל

הלן קלר

הלן אדמס קֶלֶר הייתה סופרת ופעילה חברתית אמריקאית, שנודעה בזכות התמודדותה במגבלותיה כחירשת, אילמת ועיוורת.

מתוך: סבא דב נולד בהונגריה בשנת 1912בעיירה נודסוליש

הלצה

התלוצצות, צחוק, ליצנות

מתוך: ילדותו של אבא

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בראשי תיבות: למ"ס) היא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה, ומטרתה איסוף, עיבוד, ניתוח ופרסום מידע סטטיסטי אודות מדינת ישראל, כבסיס למקבלי ההחלטות וכשירות לציבור. הלשכה פועלת מכוח פקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש), התשל"ב-1972. משרדה הראשי של הלשכה נמצא בירושלים, שלוחות נוספות פועלות בתל אביב ובחיפה בראשה עומד הסטטיסטיקן הלאומי. (ויקיפדיה)

מתוך: חייו ומורשתו של סבא ישראל יהודה וינר

הם היו עשרה

סרט ישראלי עוסקת בחבורת חלוצים בסוף המאה ה-19 (בני העלייה השנייה) המקימים מושב שיתופי בארץ ישראל. עוסק באתגרים העומדים בפני הקבוצה: יחס השלטונות העות'מאנים, יחס השכנים הערבים, בעיות קיומיות (מלריה, מחסור במים) וגם היחסים הפנימיים בקבוצה. בקבוצה תשעה גברים ואישה - מניה.

מתוך: אמשיך את העסק של אבא, או שאהיה ראש ממשלה

המאדן

המדאן (בפרסית: همدان;) היא עיר במערב איראן ובירת הפרובינציה הקרויה על שמה. העיר שוכנת למרגלות הר אלוונד (אנ') בגובה 1,850 מטרים מעל פני הים כ-282 ק"מ דרום-מערבית לבירה טהראן. ע"פ מפקד האוכלוסין האחרון של איראן משנת 2016 אוכלוסיית העיר מנתה 554,406 בני אדם. (ויקיפדיה)

מתוך: מעוני לאושר והאתגרים שבדרך – רחל סטיינמן

המאדן

המדאן בפרסית עתיקה בשם הַנְגְמַתַנַא ובמקרא בשם אַחְמְתָא, היא בירת מחוז המדאן שבאיראן. רוב תושבי העיר אירנים ודוברים פרסית.

מתוך: קוטפת התפוזים – סגירת מעגל

המאוזוליאום של לנין

המאוזוליאום של לנין (ברוסית: Мавзолей Ленина) הוא מונומנט הממוקם לאורך חומת הקרמלין, בכיכר האדומה שבמוסקבה, בירת רוסיה, והוא מקום משכבו של ולדימיר איליץ' לנין. גופתו החנוטה הושמה לתצוגת הכלל בשנת 1924, שנת מותו. רשמית, פתוח המאוזוליאום לקהל בכל יום בין השעות 10:00 ל-13:00, פרט לימי שני ושישי. כל זאת בכפוף לשינויים כגון חגים, מזג האוויר וביקורים רשמיים. הכניסה אינה כרוכה בתשלום. (ויקיפדיה)

מתוך: סיפור החיים של סבתא טאיה נחשונוב

המאורעות

בתולדות היישוב העברי בארץ ישראל, המאורעות הוא כינוי שניתן לסדרה של התקפות של ערביי ארץ ישראל על תושביה היהודים. המאורעות כונו על שם השנה (בלוח העברי) שבה התרחשו.

מתוך: מבטי על כפר הס

המאורעות

כשהתחילו לדבר על הקמת ארץ ישראל אז הערבים התחילו לתקוף את היהודים.

מתוך: חייה של סבתא אסתר עזריה

המאורעות

תולדות היישוב העברי בארץ ישראל, המאורעות הוא כינוי שניתן לסדרה של התקפות של ערביי ארץ ישראל על תושביה היהודים. המאורעות כונו על שם השנה (בלוח העברי) שבה התרחשו. (ויקיפדיה)

מתוך: תולדות משפחתי בארץ ישראל

המאורעות

כינוי שניתן להתקפות ערביי ארץ ישראל על תושביה היהודים.

מתוך: סבא רבא לוחם המחתרות הוגלה לאריתריאה

המאלח

מלאח הוא שמו של הרובע היהודי בערי מרוקו (שם המקביל למושג "גטו" בקרב עדות אשכנז). בשנת 1438 הוקם המלאח הראשון בעיר פאס. מאוחר יותר הוקמו מלאחים נוספים במרקש (1568) ובמקנס (1682). עד המאה ה-19 המלאח נתפש כמאפיין של עיר הבירה, אך לא בהכרח של ערים אחרות. הסולטאן מולאי סלימאן (1792-1822) שינה זאת והפך את המלאח לתופעה נפוצה ברוב ערי מרוקו. הוא היה אחראי לבנייתם של מלאח במספר ערי נמל חשובות - רבאט, מוגדור, סלא ותטואן (בה המלאח היה ידוע בשם הספרדי juder?a, "הרובע היהודי"). בהמשך נבנו מלאח ברוב ערי מרוקו, ואף השכונות היהודיות הנפרדות בכפרים קטנים קיבלו את השם "מלאח". ברבות מהערים הגירוש למלאח משאר חלקי העיר היה כרוך בסבל רב ליהודים. סברה נוספת שהיהודים הרבו באופן מסורתי לסחור במלח ולכן הרובע בו גרו נקרא אל מלאח. בערים שבהם התקיים המלאח לרוב נאסר על היהודים לגור מחוץ לו. ולרוב נאסר עליהם לצאת ממנו בעיקר בלילות. מלאחים רבים היו צפופים ומחלות ועוני שררו באזורים מסוימים.

מתוך: מארץ האיסלם לארץ הקודש