מאגר סיפורי מורשת

שמי דניאל, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבתא שלי מצד אבי, טאיה נחשונוב לבית פשייב.

סבתא טאיה נולדה בתאריך 10.4.1956 בעיר דרבנט ברוסיה לאמה דינה ואביה מרדכי. גם הם ילידי דרבנט, רוסיה. בזמן המלחמה אימא דינה הייתה תופרת מדים לחיילים, סורגת גרביים ושולחת אותם לצבא.

ילדות

סבתא טאיה מספרת: "אהבתי לשחק הרבה בחוץ – בזמנו היו שכונות מאוד מאוחדות וכל הילדים של השכונה היו משחקים ביחד: מחבואים, גולות, מטקות, קפיצה על חבל, תופסת וכו'. היו לי שתי חברות טובות: ראיה וחסיה. למדתי בבית ספר מספר 8, ברוסיה היה מספר לכל בית ספר. בנוסף, היה שם על שמו של סופר או ראש הממשלה או מישהו ידוע. בית ספר 8 היה קרוי על שם ולדימיר לנין, שהיה מנהיג של הקומוניסטים, כשהוא נפטר לא קברו אותו, אלא החליטו לשמר את גופו המת עם שעווה, שמו אותו במקום מיוחד שנקרא מאוזוליאום, הנמצא במרכז הכיכר האדומה במוסקבה וכולם יכולים לבקר ולראות אותו. כל חודש היו שמים עליו שעווה שלא יתפרק.

העלייה לארץ

יום אחד הוחלט לעלות לארץ ישראל ואז התחיל המסע לאיסוף מסמכים. היה צריך אישור של משרד הקליטה על זה שאנחנו יהודים. ברגע שהאישור התקבל התחלנו למיין את תכולת הבית, איזה רהיטים לוקחים לארץ, אילו בגדים וכל מה שהוחלט לקחת – הוכנס לקונטיינר (מכולה) ונשלח לישראל. הקונטיינר נשלח לישראל אפילו לפני הטיסה, כי לוקח לו להגיע לארץ ישראל, הוא מוסע בים במשך כשלושה חודשים.

קנינו כרטיסים וב- 1.11.1992 הגענו לארץ ישראל במטוס. שכרנו דירה בקריית נורדאו בנתניה, כי המשפחה של בעלי ושלי גרים פה. ההסתגלות לא הייתה פשוטה – היה צריך ללמוד עברית והלכתי לאולפן עקיבא. לאחר מכן המשכתי ללמוד באולפן בכפר סבא שהתמקד יותר בתחום הכלכלה כי הייתי מנהלת חשבונות ברוסיה. אך מכיוון שלא מצאתי עבודה הייתי צריכה לעבוד במפעל אריזות של מוצרי קוסמטיקה. במפעל קוסמטיקה עבדתי במשך שבע שנים.

הכרות ונישואים

אני ובעלי, בוריס, היינו שכנים בדרבנט ושידכו בינינו. התחתנתי כשהייתי בת 16 ובוריס בן 21. שנה אחרי כן נולד בנינו הבכור ואדים (אבא של יוסי, רונן ודניאל). ארבע שנים לאחר מכן נולד בננו הקטן מיכאל (אבא של טרי, יאיר, אשלי). היום מיכאל גר בקנדה עם משפחתו.

בעצם יש לי שישה נכדים: ליוסי ורונן כבר הייתה בר מצווה וחגגנו בבית הכנסת עלייה לתורה והיום הם בני 23 ו- 25. דניאל בת 13 ובשנה שעברה לא יכולנו לחגוג בת מצווה בגלל הקורונה ובן דוד שנפטר. טרי חגגה בת מצווה בארץ והיום היא בת 16, יאיר חוגג בר מצווה באפריל השנה ואשלי בת 3.

אנחנו חוגגים את כל החגים העבריים ותמיד חגגנו. בנוסף יש חגים שחגגנו אותם ברוסיה ואנחנו ממשיכים לחגוג אותם גם פה: 9.5 – יום הנצחון על הצבא הנאצי, 31.12 – נובי גוד (שנה אזרחית חדשה), 1.5 – חג עובדים (כבר לא חוגגים).

הזוית האישית

דניאל: היה מאוד כיף ומעניין להשתתף בתכנית, למדתי הרבה דברים על הילדות של סבתא שלי.