חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שיקגו
שיקגו (באנגלית: Chicago) היא העיר השלישית בגודלה (בכמות האוכלוסייה) בארצות הברית, והגדולה ביותר במדינת אילינוי. העיר היא מושב המחוז של מחוז קוק. נכון לשנת 2020, חיים בעיר כ-2.7 מיליון תושבים. המטרופולין של שיקגו (המכונה גם שיקגולנד), מתפרסת על פני שבעה מחוזות של אילינוי כמו גם על פני מחוז אחד של אינדיאנה ומחוז אחד של ויסקונסין. מטרופולין זו נחשבת לשלישית בגודלה בארצות הברית כולה. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה לארץ מארה"ב לישראל
שיקום שכונות
פרויקט שיקום השכונות נחשב, מאז הכרזתו בסוף שנות השבעים, אחד הפרויקטים האורבניים-החברתיים המובילים בישראל שמטרתו לחולל שינוי חברתי בשכונות וביישובים מוחלשים. הפרויקט הוכרז כשותפות בין הממשלה והסוכנות היהודית ומופעל באמצעות צוות בין-מוסדי. כיום הפרויקט מופעל על ידי הממשלה בלבד באמצעות כמה משרדים: הבינוי והשיכון; הרווחה והשירותים החברתיים; החינוך; הבריאות; קליטת עלייה.
מתוך: סיפורו של סבא אנדרי אזולאי
שיקשו
קוסקוס הוא מאכל צפון אפריקאי. המאכל עשוי גרגרי סולת העוברים התפחה על ידי מים בתהליך של אידוי. קוסקוס מוגש לרוב בתוספות מאכלים שונים, דוגמת מרקי בשר למיניו, דגים או ירקות. סוגי קוסקוס שונים נבדלים בגודל גרגרי הסולת אותו קובעים בעזרת מסננות מתאימות ובסוג התיבול של גרגרי הסולת בתהליך האידוי עצמו, או בסופו. ויקיפדיה
מתוך: מהרי האטלס לישראל
שיר לשלום
"שיר לשלום" הוא פזמון שנכתב בידי יעקב רוטבליט והולחן בידי יאיר רוזנבלום. הושר במקור בשנת 1969, בימי מלחמת ההתשה, על ידי להקת הנח"ל בתוכניתה "היאחזות הנחל בסיני", עם הסולנית מירי אלוני. השיר הושר בתום העצרת למען השלום ב-4 בנובמבר 1995 בביצוע מירי אלוני, יצחק רבין, שמעון פרס, הגבעטרון והאירוסים. בתום אותה עצרת נרצח יצחק רבין, והדף עם מילות השיר, שהיה בכיס חולצתו, נתגלה מוכתם בדמו. "שיר לשלום" הפך מאז לאחד מסמלי הזיכרון לרבין, ולאחד ממייצגי מורשתו.
מתוך: זיכרונות מליל רצח ראש הממשלה
שיר ערש
שיר ערש הוא שיר המושר באוזני ילדים לפני השינה, ונועד להרדימם. שירי ערש שייכים לסוגה של שירים המהווים חלק מפולקלור עממי, הם עוברים מדור לדור ונחרתים כחווית ילדות וכזיכרון נוסטלגי עליו מתרפקים ברגעי געגועים. הדימוי הקלאסי שלהם מוכר בתמונת האם המנדנדת את ילדה בעריסתו ושרה לו בקול שקט ונוגה, כאשר הקצב של השיר מותאם לקצב תנועתה של העריסה או של התינוק המעורסל בזרועות אמו/אביו.
מתוך: כשאמא באה הנה יפה וצעירה…
שיר ערש בפולנית: אה אה קודקי דבה שרה בורה אובי דבה ניץ נייה בנדום רובילי טילקו ז'(שם של מישהו) בבילי
תרגום לשיר: אה אה שני חתולים אחד אפור אחד שחור שום דבר לא יעשו רק עם (שם של מישהו) ישחקו.
מתוך: מפגש של יונה גרואר עם ארץ ישראל
שיראז
שיראז (בפרסית: شیراز) היא עיר בדרום-מערב איראן, שממוקמת למרגלות הרי הזגרוס. היא אחת הערים הגדולות באיראן. בשנת 2009 מנתה אוכלוסיית העיר 1,455,073 תושבים.
מתוך: בין טהראן לבואנוס איירס
שיראז
בפרסית: ?????) היא עיר בדרום-מערב איראן, שממוקמת למרגלות הרי הזגרוס. העיר מוזכרת בלוחות חמר מעילם, שמתוארכים לשנת 2000 לפנה"ס בקירוב, ונמצאו ביוני 1970 בעת חפירות בפינה הדרום מערבית של העיר. הלוחות, שנכתבו בעילמית מזכירות עיר בשם "טיראזיס". שם זה הפך בפרסית עתיקה ל/?ir?ji?/. לאורך ההיסטוריה הייתה העיר מרכז מסחרי אזורי, והיא שימשה מספר פעמים כבירה ראשית או כבירה מחוזית. בשנים 1781-1750, בתקופת שושלת זאנד, היא שימשה כבירתה של פרס.
מתוך: הטבעת של אילנית
שיראז
שיראז (בפרסית: شیراز) היא בירת פרובינציית פארס בדרום איראן. העיר שוכנת במרכז הפרובינציה כ-685 ק"מ דרומית לבירה טהראן. על פי מפקד האוכלוסין האחרון של איראן משנת 2016 התגוררו בעיר מעל מיליון וחצי בני אדם והיא העיר החמישית בגודלה במדינה. (ויקיפדיה)
מתוך: הילדות בשיראז שבפרס – סבא משה זרבי
שיראז
(בפרסית: شیراز) היא עיר בדרום-מערב איראן, שממוקמת למרגלות הרי הזגרוס. היא אחת הערים הגדולות באיראן. בשנת 2009 מנתה אוכלוסיית העיר 1,455,073 תושבים. לכלתה של העיר נשענת על גידולי גפן, פירות הדר, כותנה ואורז בסביבתה. העיר מפורסמת בזכות הגנים המרובים (למשל גן אראם) ובזכות עצי הפרי הפזורים בה. כן היא נחשבת כ"עיר המשוררים, היין והפרחים". (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור חייה של סבתא אילנה לזריאן
שיראז
(בפרסית: شیراز), עיר בדרום-מערב איראן, שממוקמת למרגלות הרי הזגרוס. היא אחת הערים הגדולות באיראן. לכלתה של העיר נשענת על גידולי גפן, פירות הדר, כותנה ואורז בסביבתה. העיר מפורסמת בזכות הגנים המרובים (למשל גן אראם) ובזכות עצי הפרי הפזורים בה. כן היא נחשבת כ"עיר המשוררים, היין והפרחים". (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור העלייה של סבא דוד מאירן
שיראז
שיראז (בפרסית: شیراز) היא עיר בדרום-מערב איראן, שממוקמת למרגלות הרי הזגרוס. היא אחת הערים הגדולות באיראן. כלכלתה של העיר נשענת על גידולי גפן, פירות הדר, כותנה ואורז בסביבתה. העיר מפורסמת בזכות הגנים המרובים (למשל גן אראם) ובזכות עצי הפרי הפזורים בה. כן היא נחשבת כ"עיר המשוררים, היין והפרחים". (ויקיפדיה)
מתוך: הילדות בפרס וישראל
שיראז
שיראז היא עיר בדרום-מערב איראן, שממוקמת למרגלות הרי הזגרוס. היא אחת הערים הגדולות באיראן. בשנת 2009 מנתה אוכלוסיית העיר 1,455,073 תושבים. ויקיפדיה
מתוך: אין כמו ארץ ישראל