מאגר סיפורי מורשת

קצת עליי

השם שלי הוא הוא חנה, חנה זה עברות של שיינדוכט, מפרסית לעברית. עברתו לכל המשפחה את השמות כי לאנשים היה קשה להגות את השמות של המשפחה. נולדתי בפרס בעיר שיראז, בשכונה יהודית, כשעברנו לישראל גרנו ביוספטל.

המשפחה והבית

גדלתי בבית עם שלושה חדרים: סלון ושני חדרי שינה. היינו 12 נפשות בבית: שני הורים (שרה ומאיר), שמונה אחים (שלמה, דוד, שולה, שושי, סימה, אבי, יהודית ואני) ושתי סבתות – על 70 מטר!  אימא שלי הייתה עקרת בית ואבא היה בארץ שומר בבית חולים מאיר ובפרס היה אלטעזכן.

אימא הייתה מאוד חכמה, חביבה, יודעת לדבר ואהבה מאוד את כולם. ואבא היה איש מאוד נחמד, נינוח ושקט. אין תמונות מפרס כי לא הייתה מצלמה, יש רק כמה: תמונה של אימא ושל אבא של הקופת חולים, ותמונה עם ארבעה אחים כשרצו לעלות לארץ (יש רק ארבעה בתמונה כי השאר נולדו בארץ).

אימא של סבתא כשעלתה לארץ

 הבית בפרס

כשגרנו בבית בפרס (איראן) היה מעין מטבחון במרתף, מקלחות ציבוריות שהיינו הולכים אליהם פעמים בשבוע, בריכה קטנה כדי לכבס, הייתה חצר גדולה ולפעמים היינו הולכים לפארק. לא היה ים קרוב, אם היינו רוצים ים היינו צריכים ללכת לטהרן, היה בית כנסת מאוד יפה והיהודים של אמריקה היו תורמים לשם כסף ובחגים היו לכולם מחלקים ממתקים. מי שהיה לו בר מצווה או ברית – היינו אוספים את הממתקים.

אבא של סבתא

הבית בישראל

כשעברנו לישראל היה מטבח יפה ולא כזה קטן, הייתה מקלחת, אבל לא היה דוד אז היינו מתקלחים כל יום, אבל עם מים מחוממים. כדי לכבס את הבגדים הייתה גיגית גדולה וכשהאחים גדלו הם קנו לאימא מכונת כביסה.

כשרצינו לשחק ירדנו למטה ושיחקנו עם הילדים בגיל שלנו ואני תמיד הייתי מנצחת את כולם. החברים היו בעיקר בני דודים ומשפחה אחת שהייתה קרובה אלינו, שיחקנו איתם בעיקר גומי, חמש אבנים, חבל, מחבואים וצבעים.

האוכל

ביום יום כולם קינאו בנו בקשר לאוכל, כי לאימא שלי היה תפריט שלם והיא בישלה הרבה והיה מספיק לכל המשפחה. המאכל האהוב עליי היה קבבים אדומים וקציצות ברוטב אדום. בשבתות היה חורשט, אורז, וחמין שהיה המאכל של שבת, לא היה מספיק כסף לדגים ודברים כאלו.

קנינו מצרכים אצל כולם, לא היה מקום מסויים, אבל אם היינו רוצים בשר היינו הולכים ליהודים. מתי ששלחו אותי לקנות מצרכים תמיד הייתי שומרת את העודף לקנות ממתקים. אבל אם הלכנו כדי לקנות ממתקים כל האחים יחד, היינו הולכים עם אבא פעם בשבועיים לקנות כדור שוקולד.

חוויות מבית הספר

למדתי בבית ספר עציון, ממלכתי דתי. למדנו תורה, חשבון, עברית, היסטוריה, לשון וחינוך גופני. לא אהבתי הכתבות אבל הייתי טובה בספורט. כל המורים אהבו אותנו, וכשסיימתי את הלימודים בכיתה ח' עשיתי בייביסיטר לילדים של המחנכת שלי. בנוסף לכך המחנכת שלי הייתה המורה הכי זכורה עליי. התלבושת האחידה בפרס הייתה בגדים אפורים עם צווארון אפור ובארץ לא הייתה התלבושת אחידה.

הזוית האישית

סבתא חנה: מאוד נהניתי לדבר עם נועה ולשתף את הסיפור.

נועה: היה לי כיף לעבוד עם סבתא ולשמוע על הילדות שלה.