מאגר סיפורי מורשת

מפגש עם ארץ ישראל

שמי יונה פניה לבית דנביץ'. בשנת 1957 עליתי לישראל מפולין דרך איטליה באנייה, שהתקרבנו לארץ אבי העיר את כולנו את לראות את אורות חיפה. האנייה עגנה בנמל חיפה ושם אבי פגש לראשונה לאחר למעלה מארבעים שנה את משפחתו.

העלו אותנו על משאיות ונסענו לבאר-שבע קיבלנו חדר לכל המשפחה בשכונת ד', זה היה חדר מאזבסטון. כעבור שבוע עברנו לשכונת נורדיה, הבתים היו מעצים (צריפים)על שטח שכונת נורדיה בנו את דיזנגוף-סנטר. הפרנסה הייתה קשה אבא שלי היה בין הבונים של הגשר הראשון בת"א ברחוב אבן- גבירול שכיום יש שם את פארק הירקון. יום אחד אימי נתקלה באדם שהיו לו וילונות על הכתפיים. היא התחילה לשוחח איתו והאדם הזה עזר להורי בפרנסה. וכך הם התחילו לתפור וילונות.

הורי תפרו וילונות לכל מיני אנשים במעמדות גבוהים בת"א באותה תקופה כגון: משפחת פרומצ'נסקה שהיו בעלי חברת השוקולד עלית, משפחת ירושלמי הידועה וכך הורי הומלצו לאנשי תחזוקת ביתו של רה"מ דוד בן גוריון שגר בשדרות בן גוריון שבת"א. לא פעם הייתי הולכת עם אבא שלי לביתו של בן גוריון לפעמים פגשתי אותו. בשנות השישים  דוד בן גוריון פנה אל אבי בכדי לתפור את הוילונות לבימת המכובדים בשביל טקס יום העצמאות בהר הרצל שבירושלים.

הוריי יצרו קשרי עבודה עם מקומות רבים בארץ ובעולם: כגון, הם תפרו את וילונות וכיסויי המיטה למספר בתי מלון (קיסריה, המלון הראשון שנבנה בשנת 1961, בתי מלון באילת ובדרום אפריקה), הם תפרו את המסך לקולנוע תל-אביב, שזאת הייתה אטרקציה.

תמונה לפני מלחמת העולם הראשונה, חלק מהמשפחה של סבתא רבתא שלי אדלה אדלשטיין ז"ל.

תמונה משפחתית חלקית לפני מלחמת העולם הראשונה של סבא רבא אריה דנביץ' ז"ל.

יום הולדת לסבתא רבתא לפני שנולדתי עם ילדיה נכדיה חתניה וכלותיה

הזוית האישית

סבתא יונה גרואר: חוויתי חוויה מיוחדת בהעלאת חלק מסיפורי בישראל עם נכדי.

יובל: נהנתי להיפגש ולשמוע את הסיפור של סבתי, ידעתי רק את חלקו וקיבלתי עוד מידע מרתק.